קוצר ראייה – טשטוש וקושי בראיית עצמים מרוחקים, שכיח מאוד בעולם המערבי. מצב זה משפיע על כ-30% מהאוכלוסייה.
השכיחות של קוצר ראייה עולה עם השנים, בעיקר בשל השימוש במסכים.
מעבר לאי-הנוחות ולצורך במשקפיים ובמשקפי ראייה, קוצר ראייה גבוה עשוי לגרום למחלות עיניים נוספות או להאיץ את התפתחותן.
כיום, קיים טיפול שיכול לעצור את קוצר הראייה – שילוב של טיפות אטרופין ומשקפיים ייעודיות.
במרכז לעצירת קוצר הראייה של פרופ' יאיר מורד וד"ר ניר ארדינסט אנו מחויבים לתהליך.
מהו קוצר ראיה?
קוצר ראייה (בלועזית: מיופיה, Myopia) הוא מצב של ליקוי בשבירת קרני האור על ידי מערכת הרפרקציה (תשבורת) של העין.
מצב זה נגרם מחוסר היכולת של העדשה לרכז את האור על רשתית העין, משום שגלגל העין עצמו ארוך מדי.
קוצר ראייה מתבטא במיקוד קרני האור לפני הרשתית. לפיכך עצמים רחוקים נראים מטושטשים בעוד שעצמים קרובים נראים בבירור.
קוצר ראייה הוא ליקוי הראייה הנפוץ ביותר בעולם. כרבע מהאוכלוסייה המבוגרת בארצות הברית סובלת ממנו.
במקומות כמו יפן, סינגפור וטיוואן, לאחד מכל שניים או שלושה מבוגרים יש קוצר ראייה.
מאמרים ומחקרים מראים כי שימוש מרובה בראייה מקרוב (קריאה, מסכים) הופך את התופעה לשכיחה אף יותר.
עלייה במספר המשקפיים
קוצר ראייה אצל ילדים מתחיל להתפתח ברוב המקרים בין גיל 6 לגיל 10.
בגיל ההתבגרות המוקדם קצב התפתחות קוצר הראייה הוא מהיר ביותר, ומתייצב לרוב, סביב גיל 16.
כמו שאר איברי הגוף, גם גלגל העין גדל ומשתנה לאורך הילדות.
אצל תינוק אורך גלגל העין הוא בין 17 ל-18 מ"מ ואצל אדם בוגר שאינו סובל מקוצר ראייה אורך גלגל העין הוא כ-25 מ"מ.
ישנם מקרים בהם גלגל העין מתארך במהירות ומקבל צורה אליפטית.
הצורה המאורכת של הגלגל גורמת לקוצר ראייה.
לאחר תום ההתבגרות, צורת גלגל העין מתייצבת ולכן אין עליה משמעותית במספר המשקפיים.
קוצר ראייה - מגפה עולמית
האם השימוש הגובר במסכים הוא הגורם למגיפת קוצר ראייה - כתבה ב "כאן"
קוצר ראייה הוא ליקוי התשבורת השכיח ביותר בעולם
בארצות הברית סובלים מקוצר ראייה בין 20% ל-50% מהאוכלוסיה.
במזרח אסיה השכיחות גבוהה אף יותר ומגיעה למעל ל-85% מהאוכלוסיה, כשהמדינה המובילה במקרי קוצר ראייה היא דרום קוריאה,
עם 96.5% של מקרי קוצר ראייה אצל גברים בני 19.
קוצר ראייה נמצא במגמה מדאיגה של עלייה גם בישראל, בה יש בקרה על הנוש/א בזמן הגיוס לצה"ל.
כיום, ידועים לנו מספר גורמים להכפלת מספר הסובלים מקוצר ראייה ב-50 השנים האחרונות:
אמנם הגורם המרכזי לקוצר ראייה הוא הגורם התורשתי – אם אחד ההורים סובל מקוצר ראייה, הסיכוי של ילדיו לסבול מהליקוי גדל פי שניים.
אם שני ההורים סובלים מקוצר ראייה הסיכוי גדל פי שבעה.
אך במקביל לגורם התורשתי, ישנם גורמים סביבתיים שאחראיים על החרפת הבעיה בעשורים האחרונים:
- היעדר חשיפה לאור שמש – מרבית הילדים מסתגרים בבית יותר מאשר בעשורים קודמים ונמנעים מחשיפה לאור שמש.
אמנם קרינת UV מהשמש עשוייה להזיק לעיניים וזו הסיבה שאנו משתמשים במשקפי שמש, אך במקביל, הוכח שהאור הכחול של השמש מאט את תהליך התפתחות קוצר הראייה, ולראייה, אנשים שעובדים בחוץ סובלים פחות מקוצר ראייה מאשר אנשים עירוניים שעובדים במשרד או בבית. - התמקדות בעצמים קרובים – קריאה ממושכת, התמקדות במסכים קרובים ועבודה מול מחשב מגבירים את הסיכוי לקוצר ראייה.
חשיפה לאור המלאכותי של המסכים, עשויה לגרום לנזק לעין ולהחמיר את הבעיה.
מדוע זה קורה?
לעדשה בעין יש יכולת להגדיל את כוח השבירה שלה באמצעות התכווצות של השריר הציליארי הנמצא סביב קופסית העדשה – כיווץ זה נקרא אקומודציה.
כאשר אנחנו מתמקדים בעצמים קרובים לאורך זמן (קריאה או מסכים),
אנחנו יוצרים התכווצות מוגברת, שמאיצה התפתחות של תהליכי קוצר ראייה.
כמו כן, התמקדות ממושכת בעצמים קרובים יוצרת טשטוש בראייה ההיקפית של הרשתית.
טשטוש זה מוביל לעלייה באורך גלגל העין.
קוצר ראייה: פרופ' מורד יאיר מתארח ב"בוקר בריאות" ומסביר מדוע ישנה עלייה במקרי קוצר ראייה
מדוע חשוב לעצור קוצר ראייה
רוב קצרי הראייה הסובלים מקוצר ראייה קל או בינוני, מסתגלים לחיים עם משקפיים או עדשות מגע.
ניתן גם לעבור הליכים ניתוחיים לתיקון קוצר הראייה ולפרידה מהמשקפיים.
כשמדובר בקוצר ראייה חמור (מעל למינוס 5), המצב יכול להשפיע על בריאות העין.
ולהעלות את שכיחותן של מחלות כמו קטרקט, גלאוקומה או היפרדות רשתית.
לכן עצירת קוצר ראייה ומניעת התקדמותו למצבים חריפים הפכה לנושא רב חשיבות במחקרים בתחום הראייה.
טיפול לעצירת קוצר ראייה
עד לפני שנים לא רבות לא היה ניתן לעצור קוצר ראייה, ובני נוער רבים הגיעו לקוצר ראייה חמור.
טיפול בקוצר ראייה נעשה אך ורק על-ידי תיקונו באמצעות משקפיים או עדשות מגע
בעשור האחרון נעשו מחקרים רבים בתחום והמסקנות מעודדות. ישנן מספר שיטות לעצירת קוצר ראייה.
השיטות מתבססות על טיפול תרופתי, טיפול אופטי (באמצעות עדשות מגע ייעודיות או משקפיים ייעודיים) או שילוב של שניהם.
סקירה קצרה של שיטות הטיפול:
- טיפול בקוצר ראייה באמצעות טיפות אטרופין – אטרופין פועל בכמה מישורים לעצירת קוצר ראייה –
הוא חוסם את האקומודציה (התכווצות בזמן התמקדות בעצם קרוב), שהיא אחד הגורמים להתקדמות קוצר ראייה.
הוא מאט את קצב התארכות העין ומעכב את קצב הפרשת הורמון הגדילה וכך מעכב את גדילת גלגל העין.
שימוש באטרופין במינונים נמוכים הוכח מחקרית כטיפול יעיל ובטוח, המאט את קצב התפתחות קוצר הראייה בצורה הטובה ביותר.
מחקר שבדק 212 ילדים שקבלו טיפול אטרופין בשילוב עם משקפיים דו-מוקדיים או רב מוקדיים למשך 3.5 שנים בממוצע,
הראה כי קצב גידול קוצר הראייה היה קטן משמעותית בהשוואה לקבוצת הביקורת. - טיפול בעדשות ייעודיות – טיפול עדשות מגע רכות דו מוקדיות או רב מוקדיות הפחיתו את התקדמות קוצר הראייה בכ-50%.
השימוש בעדשות מגע יוצר הענות גדולה יותר לטיפול אצל ילדים, ומאפשר להם יכולות אתלטיות וחברתיות גבוהות יותר.
טיפול נוסף בעדשות מגע הוא טיפול אורטוקרטולוגי – בו מרכיבים עדשת מגע על העין במשך הלילה בזמן שינה, והיא משפיעה על מידת ההתקמרות של הקרנית.
מחקרים מראים כי לאחר שנתיים של הרכבת עדשות, הייתה הפחתה של כ-50% בקצב גידול אורך העין, וכפועל יוצא נעצרה העלייה במספר המשקפיים. טיפול בעזרת משקפיים עם עדשות ™Shamir Optimee – עדשות משקפיים המשנות את מיקוד האור, באזורים ברשתית הממתנות את תהליך התארכות גלגל העין המוביל לעלייה במספר.
עדשות אלה הוכחו מחקרית כמעכבות את תהליך קוצר הראייה, ובמקביל – הן עדשות דקות וחזקות במיוחד, המותאמות לאורח חייהם של ילדים, ומאפשרות לילדים עם קוצר ראייה משמעותי להשתלב בחברה ולעסוק בכל פעילות.
יעילותן של העדשות נבחנה במחקר קליני שנערך בישראל, בשיתוף פעולה של "שמיר אופטיקה" ופרופ' יאיר מורד, בקרב כ-130 ילדים. במחקר נבדקו שני משתנים: קצב התארכות גלגל העין, ומידת קוצר הראייה.
עצירת קוצר ראייה באמצעות משקפיים עם עדשות שמיר
פרופ' מורד יאיר מסביר על עדשות חדשות להאטת הידרדות קוצר ראייה בילדים
עצירת קוצר ראייה באמצעות אטרופין
הטיפול בטיפות אטרופין הוא יעיל ובטוח:
אפקטיביות הטיפול באטרופין יכולה להגיע לעצירת קוצר ראייה בעוצמה של מספר אחד בשנה.
מינון נמוך של אטרופין בריכוז של 0.01% מציג יעילות יחד עם סבילות גבוהה לטיפול.
הנה כתבה שהתפרסמה בביטאון של איגוד רופאי העיניים האירופאי, על הרצאתו של פרופסור מורד,
בנושא עצירת התקדמות קוצר הראייה באמצעות טיפות אטרופין:
