קוצר ראייה הוא לקות הראייה השכיחה ביותר בעולם ויש לו השלכות חברתיות וכלכליות.
לכן מחקרים על קוצר ראייה נמצאים בראש סדר העדיפויות של חוקרי בריאות העין בעולם.
בעשורים האחרונים, שכיחות מקרי קוצר הראייה עלתה בצורה דרמתית
והגיעה כמעט ל-90% באוכלוסייה העירונית של מזרח אסיה ולכ-40% במדינות המערב.
ב-30 שנים האחרונות הוכפל מספר המקרים של קוצר ראייה בארצות הברית.
הלקות נחשבת כיום למגיפה ונמצאת בראש אתגרי בריאות העין בעולם.
גם בישראל דווח שאחוז קוצר הראייה אצל מתגייסים עלה ב-40% בין 1990 ל-2002.
מחקרים על קוצר ראייה
קוצר ראייה גבוה הוא גורם סיכון עיקרי למחלות עיניים רבות כמו היפרדות רשתית, קטרקט וגלאוקומה, ויכול במקרים מסויימים לגרום לאובדן ראייה.
הטיפול בקוצר ראייה מהווה נטל כלכלי על הפרט ועל המדינה, במיוחד במדינות מתפתחות.
אלה שתי הסיבות העיקריות להשקעה הנרחבת במחקר בתחום.
אמנם יש לקוצר ראייה מרכיבים גנטיים מובהקים, אך לא ניתן להסביר את העליה המאסיבית במקרי קוצר הראייה רק באמצעות גנטיקה,
ולכן רבים מהמחקרים מתמקדים בהשפעות הסביבתיות על קוצר ראייה.
יחסי הגומלין בין הגורמים הסביבתיים לעלייה בשכיחות קוצר ראייה
נחקרים לעומק, כדי לפתח תכניות מניעה והתערבות שיצמצמו את הנזק.
מחקרים על קוצר ראייה בישראל
אחד המחקרים המקיפים על קוצר ראייה נערך בישראל, כשהמשתתפים הם מתגייסים שעברו את הבדיקות השגרתיות להגדרת פרופיל רפואי.
חקר נתוני בדיקות הראייה השגרתיות אפשר מדגם רחב של אוכלוסיות מגוונות.
במחקר זה נחקרו תוצאות בדיקות רפואיות של מתגייסים שנולדו בין 1971 ל-1994 והתגייסו בין 1988 ל-2011.
בין המשתנים שנבדקו: ההבדלים בין מגדרים, סביבה כפרית לעומת עירונית, ארצות המוצא והשפעת הרגלי הלימוד וסדר הלידה.
תוצאות המחקר מצביעות על כך שנשים מועדות יותר לקוצר ראייה מגברים, עירוניים מכפריים ויהודים – מערבים.
כמו כן הסיכון לקוצר ראייה גדל ככל שרמת ההשכלה והרווחה עולה, ומבחינת סדר הלידה – ישנם יותר בכורים קצרי ראייה מאשר הצעירים במשפחה.
ההנחה היא שההבדלים הקשורים לסביבת המגורים ולרמת ההשכלה תלויים בכמות שעות הפעילות בחוץ.
אנשים שגדלו בסביבה כפרית בילוי יותר בחוץ ונחשפו יותר לשמש מאשר עירוניים.
אנשים שרמת ההשכלה שלהם גבוהה השקיעו שעות לימוד וקריאה ארוכות ובילו פחות בחוץ.
מכאן, שמגמת העיור והעלייה ברמת ההשכלה הכללית תורמים אמנם לעלייה ברווחה אך בוזמנית גורמים למגפת קוצר הראייה להתפשט.
מה אפשר ללמוד מחקר קוצר הראייה אצל מתגייסים מהעדה האתיופית?
דוגמא מובהקת להבדלים היא הנתון הבא: מספר מקרי קוצר הראייה אצל מתגייסים שעלו מאתיופיה לפני גיל 7,
כפול ממספר המקרים אצל מתגייסים שעלו מאתיופיה אחרי גיל 7.
המעבר מסביבה חקלאית לסביבה עירונית גרם להכפלת מקרי קוצר הראייה.
אצל עולים מברית המועצות השינויים מינוריים.
מתוך המחקר הזה עולה חשיבותה של החשיפה לאור שמש, למניעת התפתחות קוצר ראייה.
השמש אמנם קיבלה מעמד של אויב, בגלל הקרינה המסוכנת שמשפיעה גם על העיניים,
אך בעזרת עזרים פשוטים כמו כובע, קרם הגנה ומשקפיים המגנים מהקרינה,
ניתן ליהנות מיתרונותיה הרבים, ולצמצם את הסיכון לקוצר ראייה.