מהו הטיפול הראשוני לחסימת דרכי דמעות?

כאשר מאובחנת חסימת דרכי דמעות, אופן הטיפול שונה בין תינוקות ל־מבוגרים, בהתאם לגורם החסימה ולגיל המטופל.

אצל תינוקות

ברוב המקרים, חסימת דרכי הדמעות בתינוקות היא תופעה חולפת, ונעלמת מעצמה עד גיל כ־10 חודשים.

בשלב הראשוני, הרופא מדריך את ההורים לבצע עיסוי באזור שק הדמעות, שמטרתו ליצור לחץ עדין ולעודד פתיחה טבעית של החסימה.

אם הבעיה אינה נפתרת, ניתן לבצע שטיפת דרכי דמעות – הליך המתבצע בהרדמה כללית קלה. במהלך הפעולה מוחדרת צינורית זעירה דרכה מוזרם נוזל, וכאשר הנוזל מגיע לאף, הדבר מעיד על פתיחת המעבר והצלחת הטיפול.
לשטיפות יש כ־80% הצלחה עד גיל 3, אך מעבר לגיל זה סיכויי ההצלחה פוחתים.

במקרה שהשטיפה אינה מספיקה, קיימות שיטות מתקדמות נוספות:

• החדרת צינורית סיליקון הנשארת בדרכי הדמעות כ־6 חודשים ומוצאת ללא הרדמה

• הרחבת הצינורית באמצעות בלון זעיר המנופח בעדינות לצורך פתיחת מעבר הדמעות

כאשר גם טיפולים אלו אינם פותרים את הבעיה, ייתכן צורך בהליך ניתוחי לפתיחת דרכי הניקוז.

אצל מבוגרים

אצל מבוגרים, שטיפת דרכי הדמעות מבוצעת לרוב לצורכי אבחון בלבד – באמצעות הזרקת נוזל או החדרת צינוריות מיוחדות – כדי לאמת את מיקום החסימה.
בניגוד לתינוקות, טיפול בשטיפות חוזרות לרוב אינו יעיל במבוגרים, ולכן ברוב המקרים הם מופנים ישירות לטיפול ניתוחי לפתיחת מערכת הניקוז.
לעיתים משולב טיפול אנטיביוטי, במיוחד אם קיימת גם דלקת מקומית.

Posted in: שאלות ותשובות על ראייה ונושאים כלליים