משאובחנה תופעה של חסימת דרכי דמעות, הטיפול הראשוני שונה בין תינוקות למבוגרים.
אצל תינוקות – התופעה תיעלם בדרך כלל עד גיל עשרה חודשים. במשך פרק הזמן הזה יכול הרופא לבצע עיסוי באזור שק הדמעות, במטרה ליצור לחץ ולגרום לפתיחת החסימה, אם הבעיה לא נפתרה ניתן לבצע שטיפת דרכי דמעות, המתבצעת בהרדמה כללית ע"י החדרת צינורית זעירה דרכה מועבר נוזל במטרה שיגיע לאף ואז זהו סימן שהטיפול הצליח. לטיפולי שטיפה ישנם 80% הצלחה עד גיל שלוש, מעבר לגיל זה פוחתים סיכויי ההצלחה. במידה והשטיפה לא הניבה תוצאות, קיימת דרך נוספת לשטיפת דרכי הדמעות בעלת סיכויי הצלחה גבוהים, והיא מתבצעת ע"י החדרת צינורית סיליקון הנשארת כששה חודשים בגוף ומוצאת החוצה בדרך קלה וללא הרדמה, ואם גם תהליך זה לא צלח קיימת שיטה נוספת בה מרחיבים את צינורית הניקוז בעזרת בלון זעיר אותו מנפחים כדי להרחיב את פתח ניקוז הדמעות.
אבל מה עושים כששום טיפול לא עוזר? אין מנוס וקיים הכרח לבצע הליך ניתוחי.
אצל מבוגרים – תבוצע שטיפה של דרכי ניקוז הדמעות ע"י הזרקת נוזל מיוחד, או ע"י החדרת צינוריות מיוחדות, רק כדי לאשש את האבחנה זאת מפני שלמבוגרים לא מוצע טיפול ע"י שטיפות כמו אצל תינוקות וקרוב לודאי שיופנו ישר לניתוח . לעתים ישולב טיפול אנטיביוטי במידה ומתפתחת גם דלקת.
Posted in: שאלות ותשובות כלליות
