פזילה אצל תאומים – מה אומרים המחקרים?

פזילה היא מצב שבו העיניים אינן מיושרות זו עם זו, וכתוצאה מכך הן אינן מביטות באותו כיוון.
מצב זה עלול להשפיע על הראייה, במיוחד אם אינו מטופל בשלב מוקדם, והוא נפוץ יותר ממה שנדמה – כ-2-4% מהאוכלוסייה חווים אותו.
כאשר מדובר בפזילה אצל תאומים, המחקר מציע הזדמנות ייחודית להבין את מקורותיה, שכן תאומים חולקים סביבה דומה אך לעיתים גנים שונים.

פזילה אצל תאומים

מדוע מחקר על פזילה אצל תאומים הוא אחד המפתחות להבנת פזילה?

תאומים מהווים מעין "מעבדה טבעית" לחקר הגורמים לפזילה, משום שהם גדלים בתנאים דומים מאוד – אותו זמן הריון, אותם הורים, ולרוב אותו בית. עם זאת, קיימים שני סוגים עיקריים של תאומים:

  • תאומים חד-ביציים (זהים): נוצרים מביצית אחת שהתפצלה, ולכן הם חולקים את אותו חומר גנטי בדיוק, ממש כמו העתקים זהים.

  • תאומים דו-ביציים (לא זהים): נוצרים משתי ביציות נפרדות, ולכן חולקים כמחצית מהחומר הגנטי, בדומה לאחים רגילים.

האם פזילה נפוצה יותר אצל תאומים?

מחקרים שבדקו אלפי זוגות תאומים מגלים שפזילה אצל תאומים מופיעה בתדירות גבוהה יותר בקרב תאומים חד-ביציים בהשוואה לדו-ביציים.
כאשר תאום חד-ביצי אחד סובל מפזילה, הסבירות שגם התאום השני יפתח אותה גבוהה משמעותית מאשר באוכלוסייה הכללית.
אצל תאומים דו-ביציים, הסבירות נמוכה יותר, אך עדיין גבוהה מזו של ילדים שאינם תאומים, כלומר – עדיין יש השפעה על שכיחות הפזילה גם אצל תאומים לא זהים. לדוגמה, מחקר שנערך ביפן הראה שפזילה החוצה (אקסוטרופיה) נפוצה יותר בקרב תאומים מאשר פזילה פנימה (אזוטרופיה), אך בשני המקרים התאומים החד-ביציים הראו נטייה גדולה יותר לפתח את המצב.

במקרים נדירים שבהם תאומים חד-ביציים גדלו בנפרד, למשל במשפחות שונות, עדיין נצפתה נטייה דומה לפזילה אצל שניהם.
ממצא זה מחזק את הרעיון שהגנים הם הגורם המרכזי, יותר מאשר הסביבה שבה התאומים גדלים.

כמה חשובים הגנים בהתפתחות פזילה?

הגנים משחקים תפקיד מכריע בהתפתחות פזילה. מחקרים מצביעים על כך שהחומר הגנטי שאנו יורשים מההורים הוא הגורם העיקרי שקובע אם נפתח פזילה.
עם זאת, אין מדובר בגן יחיד שגורם למצב, אלא בשילוב של גנים רבים שפועלים יחד.
מחקרים זיהו אזורים מסוימים בחומר הגנטי, כמו בכרומוזום מסוים, שקשורים לפזילה, אך התמונה המלאה עדיין לא ברורה לחלוטין.

למרות ההשפעה הנרחבת של הגנים, הם אינם הסיפור כולו. אם הגנים היו הגורם היחיד, כל תאום חד-ביצי עם פזילה היה גורר בהכרח פזילה גם אצל התאום השני, וזה לא תמיד קורה. כאן נכנסת לתמונה הסביבה.

מה תפקיד הסביבה בהופעת פזילה?

למרות שהגנים הם הדומיננטיים, גם הסביבה משפיעה על הסיכון לפזילה. תאומים נוטים להיוולד מוקדם יותר או במשקל נמוך יותר בהשוואה לילדים אחרים, וגורמים אלה מגבירים את הסיכוי לפזילה. לדוגמה, תאומים שנולדו לפני הזמן נמצאים בסיכון גבוה פי 3-4 לפתח פזילה בהשוואה לילדים שנולדו במועד.
גם תנאי ההריון, כמו בריאות האם, עשויים להשפיע. עם זאת, מחקרים מראים שהסביבה משחקת תפקיד קטן יותר מהגנים, במיוחד כאשר אין נטייה גנטית חזקה.

מה המשמעות עבור הורים לתאומים?

התובנות ממחקרים על תאומים נותנות לנו מסר ברור: אם יש לכם תאומים, במיוחד חד-ביציים, או היסטוריה משפחתית של פזילה, כדאי להיות ערניים.
הנה כמה צעדים מעשיים:

  • בדיקות עיניים מוקדמות: בדקו את ראיית הילדים כבר בינקות אצל רופא עיניים. אם תאום אחד מראה סימנים לפזילה, חשוב לבדוק גם את השני, כי הסיכוי גבוה יותר.

  • טיפול מוקדם: פזילה ניתנת לתיקון בעזרת משקפיים, תרגילי עיניים או במקרים מסוימים, ניתוח פזילה. ככל שמטפלים מוקדם יותר, כך הסיכוי לשפר את הראייה גבוה יותר.

  • מודעות לסימנים: שימו לב אם הילד ממצמץ לעיתים קרובות, מסובב את הראש כדי לראות טוב יותר, או מתלונן על ראייה כפולה. אלה עשויים להיות סימנים לפזילה.

לסיכום:

מחקרים על פזילה אצל תאומים מלמדים אותנו שהגנים הם הגורם המרכזי שמשפיע על התפתחות המצב, אך גם תנאי ההריון והלידה משחקים תפקיד.
תאומים חד-ביציים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח פזילה בהשוואה לתאומים דו-ביציים, מה שמראה על החשיבות של המרכיב הגנטי.
עם זאת, זיהוי מוקדם וטיפול מתאים יכולים למנוע סיבוכים כמו עין עצלה או לקויות בתפקודי הראייה.
אם יש לכם תאומים או היסטוריה משפחתית של פזילה, כדאי להתייעץ עם רופא עיניים לילדים ולעקוב אחר בריאות העיניים של הילדים.
המודעות והפעולה המוקדמת יכולות ליצור הבדל משמעותי!

נשלח ב בלוג פזילה עם התגית: , ,