התדירות הנכונה לבדיקות עיניים שגרתיות

רופאי שיניים יאמרו לכם להגיע לבדיקה פעם בחצי שנה. מה לגבי בדיקות עיניים שגרתיות?
אמנם רפואת שיניים שונה מרפואת עיניים, אך רפואה מניעתית מתאימה גם לתחום הזה,
ולכן כדאי להגיע לרופא העיניים בזמנים קבועים גם אם אתם לא חשים שינוי בראייה או זקוקים למרשם חדש למשקפיים.
העין האנושית מורכבת להפליא וישנן הרבה דרכים בהן התפקוד שלה יכול להיפגע.
יש להקפיד על ביקורים שגרתיים אצל רופא העיניים, כדי לוודא שהכול בסדר, לאבחן בעיות בזמן ובמקרה הצורך – להתאים טיפול.

למה הכוונה בבדיקות עיניים שגרתיות?

תדירות הביקורים השגרתיים אצל רופא העיניים תלויה בגיל המטופל וגורמי הסיכון שלו ללקויות ראייה ומחלות עיניים.

תינוקות וילדים

את הבדיקה הראשונה יעבור התינוק כבר בבית החולים בו הוא נולד.
זוהי בדיקה ראשונית של רפלקס האור של הילוד.
את הבדיקה השנייה יעבור התינוק בין גיל 6 חודשים לשנה.
בדיקה זו יכולה לאתר לקויות תשבורת, פזילה או מגבלה בתנועת העין.
ע"י ביצוע בדיקה זו ניתן למנוע התפתחות של עין עצלה.
הילד יעבור בדיקות נוספות בגיל 3 ולפני הכניסה לכיתה א'.

מתבגרים ומבוגרים

מגיל 7 ועד גיל 40 מומלץ להיבדק אצל רופא עיניים פעם בשנתיים כדי לבדוק אם חלו שינויים בראייה ולאתר מחלות עיניים.
מגיל 40 והלאה ההמלצה היא להיבדק פעם בשנה –
עם הגיל הסיכון להתפתחות מחלות עיניים עולה וישנן מחלות, כמו גלאוקומה או ניוון מקולרי.
מחלות אלה עלולות לגרום לנזק בלתי הפיך לראייה אם לא מאבחנים ומטפלים בהן בזמן.

בדיקות עיניים שגרתיות לאנשים עם גורמי סיכון

אם אתם סובלים מגורמי סיכון, הקפידו על בדיקות תכופות יותר בהתאם להנחיות הרופא.

מהם גורמי הסיכון האפשריים?

• מקרים בהם יש היסטוריה משפחתית של גלאוקומה או ניוון מקולרי.
• גם כאשר ההיסטוריה המשפחתית כוללת סוכרת או יתר לחץ דם, יש להגיע לביקורים תכופים.
  מצבים אלה הם גורמי סיכון להתפתחותן של מחלות עיניים.
• תרופות מרשם שתופעות הלוואי שלהן כוללות יובש בעין.
  חשוב לעקוב אחרי מצב העיניים, מכיוון שעין יבשה יכולה להוביל למצב דלקתי כרוני ולאי-נוחות בהרכבת עדשות מגע.
• עישון מגביר את הסיכון לרטינופתיה סוכרתית (מחלה של כלי דם), קטרקט, גלאוקומה וניוון מקלורי.

מתי לא צריך להמתין עד לבדיקה השגרתית?

הקפדה על בדיקות עיניים שגרתיות, מספיקה לשמירת בריאות העין.
עם זאת, בעיות עיניים יכולות להופיע בפתאומיות בין לבין התורים שנקבעו.
אם אתם חשים שינוי בראייה אל תחכו חודשים עד לבדיקה הבאה.

במקרים אלה – הגיעו לרופא העיניים בלי להמתין לבדיקה השגרתית הבאה:

• ראייה מטושטשת – יתכן מאוד שמדובר בעדכון המרשם למשקפיים ו/או לעדשות המגע. אל תדחו את הביקור עד לבדיקה הבאה.
• כאבי ראש תכופים – במסגרת הבירור הרפואי כדאי לפנות גם לרופא העיניים. מקרים רבים של כאבי ראש קשורים לבעיות ראייה או למחלות עיניים.
• הבזקים בעיניים או גופים צפים בשדה הראייה שהופיעו בפתאומיות – אלו עשויים להיות תסמיני היפרדות רשתית, שיש לטפל בה באופן מידי. במקרה של הזנחה המצב עלול להתדרדר לאובדן ראייה.
• רגישות פתאומית לאור – יכולה לרמוז על מצב דלקתי בעיניים.
• קשיי נהיגה בלילה או אובדן ראיית לילה – עשויים להיות סימן מקדים לאובדן ראייה או להתפתחות מחלת עיניים.

אם אתם נוטים להגיע לרופא עיניים רק כשאתם חשים בשינוי,
נסו לשנות את הרגליכם ולהגיע אלינו לבדיקת ראייה פעם בשנתיים (או פעם בשנה לאחר גיל 40).
אולי לא פשוט לשנות הרגלים ולהכניס עוד משימות ביומן השנתי, אבל העיניים שלכם יודו לכם על המאמץ.