פזילה היא מונח כללי. כשאנחנו באים לאבחן ולטפל בפזילה חשוב שנקבע מאיזה סוג הפזילה. קיימים סוגי פזילה שונים המתאפיינים בתסמינים שונים ונובעים מגורמים מגוונים. האבחנה הנכונה קובעת את סוג הטיפול המתאים.
במאמר זה:
מהי פזילה?
פזילה: פרופ' מורד יאיר מתארח בערוץ המומחים ומסביר על סוגי פזילה, טיפול מומלץ בפזילה ומה עושים במהלך ניתוח פזילה
פרופ' מורד יאיר מתארח אצל פרופ' קרסו, ומסביר על פזילה, על ניתוחי פזילה אצל ילדים וניתוחי פזילה אצל מבוגרים
פזילה מולדת ופזילה נרכשת
החלוקה הראשונית של סוגי הפזילה היא לשניים: מולדת ונרכשת.
פזילה מולדת היא פזילה שנולדים איתה.
יש פזילה מולדת חולפת, הנובעת מחוסר בשלות של מערכת הראייה.
פזילה זו חולפת עם הזמן.
פזילה מולדת קבועה היא פזילה שנשארת גם אחרי גיל 6 חודשים ודורשת התיחסות מידית,
כדי למנוע פגיעה בהתפתחות הראייה הדו-עינית ותפיסת העומק.
פזילה נרכשת, היא פזילה שנוצרת בגיל יותר מאוחר, כתוצאה מלקויות תשבורת
(קוצר ראייה, רוחק ראייה או אסטיגמטיזם), חבלת ראש, חבלה בעיניים עצמן או מחלות המשפיעות על העיניים.
במקרה של פזילה נרכשת, יש לאבחן את מקור הבעיה ורק לאחר מכן להתאים טיפול.
פזילה פתאומית
פזילה פתאומית, כשמה כן היא, פזילה שמתרחשת פתאום:
הילד או המבוגר לא פזל בעבר, ופתאום הוא מתחיל לפזול.
פזילה פתאומית אצל ילדים נובעת בדרך כלל מרוחק ראייה, הגורם למאמץ של העיניים כדי להתמקד בעצמים קרובים.
פזילה פתאומית אצל מבוגרים יכולה לנבוע מחבלה בעין, אך יכולה גם להעיד על מצבים נוירולוגים ועל מחלות אחרות,
המשפיעות על העצבים המניעים את העיניים.
במקרים של פזילה פתאומית יש להגיע במהירות לרופא כדי לאתר את מקור הבעיה.
לעתים הפזילה הפתאומית היא תסמין של בעיה אחרת, שיכולה לסכן את הבריאות.
פזילה מדומה
לעיתים קרובות תינוקות מתחת לגיל שנה נראים פוזלים אך למעשה אין להם פזילה והעיניים שלהם מקבילות וישרות.
הסיבה לתופעה נובעת ממבנה העפעפיים והפנים אצל תינוקות.
לתינוקות יש לעיתים קרובות קפלי עור בשולי העפעף או גשר אף רחב. אלה מסתירים חלק מהעין וגורמים לאשליה אופטית של פזילה. התופעה נראית בעיקר כאשר התינוק מסתכל הצידה, ואז מוסתר חלק ניכר מהעין שלו על ידי קפל העור.
אצל רוב הילדים, כאשר הפנים גדלות, מצטמצם רוחבו של גשר האף והתופעה נעלמת.
רמז לכך שהעיניים ישרות ניתן לראות בתמונה: כאשר מאירים עם פנס על העיניים של תינוק עם פזילה מדומה רואים שרפלקס האור נופל בדיוק באותו מקום בשתי העיניים – במרכז האישון. כך ניתן לדעת שאין לתינוק פזילה.
בכל מקרה – רק בודק מיומן, רופא עיניים או אורטופטיסטית יכול לקבוע בוודאות אם המדובר בפזילה או בפזילה מדומה.
שני סוגי הפזילה השכיחים הם האזוטרופיה, כאשר אחת העיניים פונה פנימה, והאקזוטרופיה כאשר אחת העיניים פונה החוצה.
נדירות יותר הן פזילות בהם העין פונה למעלה או למטה.
פזילה סמויה (אזופוריה)
פזילה סמויה היא פזילה שלא מבחינים בה, אלא אם כן מכסים עין אחת, ואז שתי העיניים לא מתפקדות יחד.
היא הופכת לגלויה כשעייפים או חולים.
בדרך כלל היא מופיעה בילדות ונשארת להמשך החיים ולרוב אין צורך לטפל בה,
אלא אם כן היא מחמירה והופכת לפזילה קבועה וגלויה.
ייחד עם זאת פזילה סמויה יכולה לגרום להפרעה קלה במיקוד הראייה,
שעשויה לפגוע ביכולת של הילד לרכוש את מיומנות הקריאה בצורה חלקה.
בכל מקרה, מומלץ להגיע לבדיקות עיניים מקיפות לפני העליה לכיתה א',
ווכך, במקרה הצורך, יותאמו לילד טיפול או משקפיים.
פזילה פנימה (איזוטרופיה)
קיימים מספר סוגי אזוטרופיה (פנייה פנימה של אחת העיניים).
פזילה פנימה מולדת
הפזילה מופיעה עם הלידה ואיננה משתפרת לאחר גיל 6 חודשים.
לרוב הפזילה היא גדולה ובולטת, ולעיתים קרובות היא מתחלפת, כלומר הילד פוזל לסרוגין פעם בעין ימין ופעם בעין שמאל.
לכן, בדרך כלל לא נוצרת עין עצלה אצל הילדים הסובלים מפזילה פנימה מולדת –
כי עין עצלה נוצרת במקרים של פזילה בעין אחת קבועה.
ההורים יספרו שהפזילה נראית גרוע יותר כאשר הילד עייף אן חולה.
לעיתים יש מרכיב תורשתי והפזילה נראית אצל אחים או ילדים להורים עם פזילה.
התיקון הרווח של פזילה מולדת הוא ע"י ניתוח פזילה, אך לעיתים ניתן לתקן את הפזילה על ידי משקפיים או שילוב של שניהם.
פזילה אקומודטיבית
סוג אחר של פזילה אזוטרופית הוא הפזילה האקומודטיבית, זוהי פזילה פנימה של העיניים הנגרמת עקב מאמץ להתמקד במטרה קרובה.
פזילה זו מופיעה בדרך-כלל בגיל 8 חודשים עד 4 שנים.
לעיתים הפזילה מופיעה בפתאומיות, ולעיתים הפזילה מופיעה ונעלמת חליפות.
לעיתים מדובר בפזילה קלה, כאשר היא בולטת בעיקר כשהילד עייף או חולה.
במקרים מסוימים, הילד עצמו מתלונן שהפזילה גורמת לו לכפל ראייה.
הפזילה בולטת בעיקר כאשר הילד מתמקד על מטרה קרובה.
פזילה זו מופיעה בעיקר אצל ילדים הסובלים מרוחק ראייה.
כדי לראות בבירור גם מקרוב, ילדים אלה מכווצים בחוזקה את השריר הפנימי של העין, ועקב כך נוצרת גם פזילה.
כאשר הילד מסתכל על מטרה קרובה, עליו לכווץ יותר את השריר הפנימי של העין.
לכן לעיתים הפזילה המופיעה רק כאשר הילד מתמקד על מטרה קרובה.
אצל חלק ניכר מהילדים הסובלים מפזילה אקומודטיבית, משקפיים מתאימים יתקנו לחלוטין את הפזילה.
כאשר הפזילה חמורה יותר במבט לקרוב, יש לתת משקפיים בי- פוקאליים או מולטי-פוקאליים,
כלומר משקפיים עם תיקון אופטי גדול יותר בחלק התחתון.
הילדה בתמונה פוזלת אך ניתן לתקן את הפזילה לרחוק עם משקפיים.
אולם עדיין, למרות המשקפיים, כאשר היא מתבוננת לטווח הקרוב מבחינים בפזילה.
משקפיים בי-פוקאליים יתקנו את הפזילה גם לקרוב.
גם הפזילה הזו לעיתים קרובות היא תורשתית, וחשוב לבדוק את כל האחים והאחיות של הילד הסובל מפזילה.
פזילה החוצה (אקזוטרופיה)
זוהי פזילה בה פונה אחת העיניים החוצה.
פזילה זו מופיעה בדרך כלל לאחר גיל שנה. הפזילה יכולה להיות קבועה, כלומר הילד פוזל כל הזמן, או בלתי קבועה כלומר פזילה שמופיעה רק לעיתים.
בילדים עם פזילה לא קבועה הפזילה בדר"כ מופיעה כאשר מסתכלים לרחוק, אבל נחלשת או אף נעלמת כאשר הילד מתמקד על מטרה קרובה.
הפזילה מופיעה בעיקר כאשר הילד עייף, חולה או לא ממוקד. תופעה המאפיינת פזילה כזו היא עצימת עין אחת בזמן שהיה בשמש. הפזילה לעיתים מתחלפת בין העיניים אבל ברוב המקרים עין אחת נוטה לפזול יותר מחברתה ואז עין זו הופכת לעין עצלה.
לעיתים הפזילה כמעט שלא מופיעה במבט לרחוק, אבל מתגברת מאוד במבט לקרוב.
פזילה כזאת יכולה לגרום לתופעות כמו כפל ראייה, כאב ראש, טשטוש ראייה ודמעת.
פזילה אנכית
פזילה אנכית היא פזילה של העין כלפי מעלה או כלפי מטה.
היפרטרופיה היא פזילה אנכית שבה עין אחת סוטה כלפי מעלה בהשוואה לעין השנייה,
והיפוטרופיה היא פזילה אנכית שבה עין אחת סוטה כלפי מטה בהשוואה לעין השנייה.
הסיבה השכיחה ביותר לפזילה אנכית היא חוסר איזון של אחד העצבים הגולגולתיים האנכיים –
העצב השלישי או הרביעי. פזילה אנכית יכולה להתקיים במקביל עם פזילה אופקית כלפי פנים או חוץ.
גורמים נוספים אפשריים לפזילה אנכית:
- שיתוק של העצב הגולגולתי השלישי או הרביעי
- תסמונת בראון – הפרעת תנועה מולדת של גלגל העין, שבה המגבילה את תנועת העין כלפי מעלה,
בדרך כלל כתוצאה מפגיעה בשריר האלכסוני העליון.
תסמיני הפזילה האנכית נעים בין הפרעה קוסמטית להפרעה לראייה.
התסמינים האסתטיים הם מראה של עין אחת שנראית נסחפת כלפי מעלה או מביטה כלפי מטה.
זו יכולה להיות עין ימין או עין שמאל.
מבחינת הפרעות לראייה – המטופל יכול לחוות ראייה כפולה (דיפלופיה),
הנובעת מחוסר תיאום בין שתי העיניים. הראייה הכפולה היא לרוב אנכית – שתי תמונות זו מעל זו.
ההפרעות בראייה יכולות לגרום לקשיים בקריאה, בעיות שיווי משקל או ראייה מטושטשת.
במהלך האבחון חשוב לעבור בדיקה מקיפה של תפקודי הראייה.
כשפזילה אנכית מופיעה בילדות היא עשויה לגרום לעין עצלה כדי לתקן את כפל הראייה.
במקרה כזה יש לטפל בעין העצלה לצד הטיפול בפזילה עצמה.
כשהפזילה מופיעה בגיל מבוגר, מערכת הראייה מפותחת והמטופל סובל מראייה כפולה.
ברוב המקרים, הפתרון לפזילה אנכית הוא ניתוחי.
התאמת טיפול לאחר אבחון סוג הפזילה
בחלק גדול ממקרי הפזילה ניתן לטפל באמצעות התאמת משקפיים ייעודיים, תרגילי עיניים, או כיסוי אחת העיניים ברטייה.
במקרים אלה הטיפול יהיה משולב:
תיקון הפזילה במקביל לטיפול בעין העצלה.
לקריאה נוספת
כותב המאמר: פרופ' מורד יאיר, רופא עיניים לילדים מומחה פזילה. פרופ' מורד יאיר הינו מנתח בכיר ומנהל היחידה לרפואת עיניים לילדים ופזילה במרכז הרפואי אסף הרופא.
פרופ' מורד מבצע ניתוחי פזילה לילדים, ניתוחי פזילה מבוגרים, ניתוחים לפתיחת חסימת דרכי דמעות ועוד, עם ניסיון של מעל 20 שנים בתחום.
בנוסף, פרופ' מורד יאיר בעל ניסיון עשיר ומטפל במיקרים של עין עצלה, רוחק ראייה, עצירת קוצר ראייה, דלקת לחמית אביבית, כלזיון, מיקוד ראייה וקטרקט מולד.
