מחלה מולדת מתייחס למצב שנולדים איתו.
בעיות מולדות יכולות לנבוע ממצבים גנטיים, בעיות התפתחויות או נזק מזיהום או תרופות בזמן שהתינוק נמצא ברחם.
ישנן מספר בעיות עיניים מולדות, שעשויות להשפיע על התפתחות הראייה של הילד.
1. פזילה
פזילה מולדת עשויה לגרום להתפתחות בעיות בראייה באחת העיניים.
לעתים קרובות היא נגרמת כתוצאה מלקות תשבורת כמו קוצר ראייה.
לא כל סוגי הפזילה הם מולדים. ישנם סוגי פזילה תורשתיים, כך שאם לאחד ההורים הייתה פזילה או שהוא נזקק למשקפיים מגיל צעיר, הסיכוי גבוה יותר שגם ילדו יסבול מאותן הבעיות.
גם פגים שנולדו לפני 32 שבועות הריון עשויים להיות בסיכון גבוה יותר להתפתחות פזילה.
פזילה מולדת יכולה לאפיין גם ילדים עם שיתוק מוחין או תסמונת דאון.
לעתים הפזילה מורגשת ע"י ההורים, ולעתים ניתן לזהות אותה רק בבדיקת רופא.
פזילה מולדת שאינה מאובחנת ומטופלת יכולה להוביל לעין עצלה. הפזילה גורמת לראייה כפולה – ראייה של שתי תמונות במקביל, והמוח מונע את הבעיה על-ידי התעלמות מהתמונה המגיעה מאחת מהעיניים. מכיוון שהמוח מפסיק להשתמש בעין החלשה, היא, למעשה, אינה רואה.
את בעיה זו רצוי לאתר בגיל מוקדם ככל האפשר כדי לפתור אותה. הטיפול בעין עצלה נעשה ע"י כיסוי העין החזקה יותר כדי לאלץ את המוח להשתמש בעין החלשה.
הטיפול בפזילה עצמה הוא באמצעות תרגילי עיניים, משקפיים ייעודיים או ניתוח פזילה.
2. קטרקט מולד
קטרקט הוא עכירות בעדשה הטבעית של העין. קטרקט גורם לראייה מטושטשת, כמו ניסיון להסתכל מבעד לזכוכית חלבית.
ישנם תינוקות שנולדים עם קטרקט או מפתחים קטרקט בגיל מוקדם מאוד. הקטרקט יכול להשפיע על עין אחת או על שתיהן.
קטרקט מולד יכול להיגרם על ידי זיהומים במהלך ההיריון כמו אדמת, מצבים רפואיים המשפיעים על חילוף החומרים של התינוק, או עלול להיות גנטי ולהתקיים במשפחה. קטרקט מרכזי ישפיע על הראייה יותר מאשר קטרקט בשולי שדה הראייה.
עוד בבית החולים יעבור היילוד בדיקה לשלילת קטרקט מולד. במקרה שאובחן קטרקט הטיפול הוא ניתוח, ולאחר מכן ייתכן צורך במשקפיים או עדשות מגע.
גילוי וטיפול מוקדמים מאפשרים ראייה טובה בהמשך החיים.
3. גלאוקומה מולדת
מספר קטן מאוד של תינוקות נולדים עם בעיה שגורמת ללחץ תוך עיני גבוה. בעיה זו מוכרת כגלאוקומה מולדת או התפתחותית.
לחץ עיני גבוה מדי עלול לפגוע בעצב הראייה בחלק האחורי של העין. מצב זה יכול להיות גנטי.
גלאוקומה מולדת מטופלת בדרך כלל ע"י ניתוח לשיפור הניקוז של נוזל העין ולהפחתת הלחץ התוך עיני. ייתכן גם טיפול תרופתי מתמשך להפחתת הלחץ.
4. רטינופתיה של פגים
רטינופתיה של פגות (ROP) היא מחלה הנובעת מהתפתחות לא תקינה של כלי הדם ברשתית אצל תינוקות שנולדים בטרם עת.
מחלה זו עלולה לגרום לאובדן ראייה ולעיוורון אם אינה מאובחנת ומטופלת בהקדם. הסבירות להתפתחות המחלה גדלה אצל תינוקות שנולדו מוקדם מאוד,
במיוחד אלה שנולדו לפני השבוע ה-32 להריון.
פגים שנולדו מוקדם יעברו ניטור של רמות החמצן ושל השפעתן על העין.
אצל פגים עם רטינופתיה קלה לא תמיד יש צורך בטיפול.
במקרים של רטינופתיה חמורה יותר הטיפול מתבצע באמצעות לייזר, להסרת גלי דם שבירים, מניעת דליפה מכלי דם, צלקות או היפרדות רשתית.
5. אנירידיה
אנירידיה היא מצב גנטי שבו הרשתית (החלק הצבעוני של העין) אינה מתפתחת.
במקרה זה הרשתית יכולה להיות חסרה לחלוטין או להתפתח חלקית בלבד.
בעיה זו תשפיע לרוב על שתי העיניים ועשוייה לגרום לראייה לקויה ולרגישות לאור.
אין טיפול לאנירידיה ומכיוון שהיא יכולה להיות קשורה לבעיות עיניים אחרות, יש צורך במעקב קבוע של רופא עיניים לילדים.
6. היפופלזיה של עצב הראייה
היפופלזיה של עצב הראייה (ONH) היא מצב מולד שבו קיימת תת התפתחות של עצב הראייה, המעביר אותות מהעין למוח.
היפופלזיה יכולה להשפיע על עין אחת או על שתיהן. זהו אחד משלושת הגורמים הנפוצים ביותר ללקות ראייה בילדים.
אם העצב בעין אחת בלבד מושפע בצורה מינורית, הראייה יכולה להיות כמעט תקינה, אך אם שתי העיניים מושפעות בצורה משמעותית יותר, ייתכן שהאדם יוכל לראות רק עצמים גדולים ובמקרים חמורים לסבול מאובדן ראייה משמעותי. הגורמים לבעייה לא תמיד ברורים אך ההיפופלזיה יכולה להיות קשורה לנטילת חומרים מסוימים בזמן ההריון או לסוכרת הריון. היא יכולה להיות בעיה יחידה, או להתלוות למומים נוספים.
7. ניסטגמוס מולד
ניסטגמוס הוא תנועה מתמשכת ולא רצונית של העיניים הלוך ושוב, מצד לצד או למעלה ולמטה.
בעייה זו יכולה להיות מולדת ולגרום לראייה מופחתת.
ניסטגמוס מולד יכול להתרחש לצד לבקנות, לקויות למידה או מצבים נוירולוגיים, או בפני עצמו.
הניסטגמוס אינו גורם לכאב או לאובדן ראייה מתקדם. מחקרים מראים כי מתן שפע של גירוי לילדים בשנים הראשונות יכול לאפשר להפיק את המרב ממערכת הראייה שלהם. לעתים נלווית לניסטגמוס גם פזילה, שבה מטפלים באמצעות משקפיים או ניתוח.
8. מיקרופתלמוס או אנופתלמוס
מספר קטן מאוד של ילדים נולדים עם גלגלי עיניים קטנים במיוחד ולקות תפקודית נלווית של העין – מיקרופתלמוס, או ללא עין אחת או שתיים – אנופתלמוס.
בעיה נדירה זו יכולה להיות גנטית או קשורה למחלות מסוימות במהלך ההריון, כמו אדמת או אבעבועות רוח או הפרעה אחרת במהלך ההתפתחות המורכבת של העובר בתוך הרחם. לא ניתן להחזיר את הראייה, אך ילדים עם מצב זה עשויים להפיק תועלת מעיניים מלאכותיות כפתרון לבעיה האסתטית.
9. קולובומה
קולובומה היא מצב של חסר רקמות בתוך או סביב העין, המתרחש בזמן התפתחות העובר.מצב זה יכול להשפיע על הקשתית, הרשתית או השכבה הדמית המכסה את חלקו האחורי של גלגל העין. בעיה זו מתפתחת בשלבים הראשונים של ההריון כאשר חלק מהעין לא מצליח להשלים את צמיחתו ולהתמזג עם שאר חלקי העין.
במקרים רבים הקולומבה מתבטאת באישון בצורת חור מנעול.
הבעיה יכולה להשפיע על עין אחת או על שתיהן, ולהתרחש בפני עצמה או כחלק מבעיה גנטית מקיפה.
אין טיפול לקולובומה ולכן יש צורך במעקב רופא מתמיד, בבדיקות ראייה ובאיתור עין עצלה אם מתפתחת.
הקולובומה גורמת לרגישות לאור, לכן חשוב במיוחד שילדים הסובלים מהבעיה ירכיבו משקפי שמש ויחבשו כובע.
ילדים גדולים יותר יכולים לקבל עדשות מגע קוסמטיות שיסוו את צורתו המעוותת של האישון.
לסיכום,
פרט לפזילה, בעיות עיניים מולדות הן נדירות יחסית.
חלקן מפריעות באופן מינימלי לראייה וחלקן יכולות לגרום לעיוורון.
ישנן בעיות שניתן לטפל בהן וישנן כאלה שאין להן טיפול והן דורשות מעקב קבוע של רופא עיניים, כדי למקסם את איכות הראייה האפשרית.
