הורים רבים מודאגים, כאשר הילד שלהם ממצמץ לעתים קרובות.
ברוב המקרים מצמוץ יתר הוא מצב זמני, שחולף מעצמו, או מצב הנובע מבעייה אחרת בעיניים, שיש לה פתרון,
במקרים נדירים, מצמוץ מוגזם יכול לשמש כאינדיקטור לבעיות נוירולוגיות או להוביל לירידה באיכות הראייה.
מומלץ להגיע לרופא עיניים לילדים בכל מקרה בו ילדכם ממצמץ באופן מוגזם או חווה תסמינים אחרים הקשורים לעיניים,
באמצעות בדיקות פשוטות ניתן לאתר את מקור הבעיה, ולטפל בה.
למה אנחנו ממצמצים?
מצמוץ הוא רפלקס רגיל המגן על העין מפני יובש, סינוור או גופים זרים.
המצמוץ מווסת את יצירת הדמעות המזינות ומנקות את פני העין.
קצב המצמוץ ביילודים הוא רק 2 פעמים בדקה. הקצב עולה ל-14-17 פעמים בדקה בגיל ההתבגרות ונשאר בקצב הזה במשך שארית החיים.
מצמוץ יכול להיות תכוף יותר, באופן טבעי, כתגובה לכאב, לאור בהיר, לשינויים בטמפרטורה והלחות ולשיחה.
סיבות למצמוץ יתר אצל ילדים
הסיבות העיקריות למצמוץ יתר אצל ילדים הן מגוונות, וזיהוי הסיבה חיוני לטיפול למתן טיפול יעיל.
מחקר מקיף שכלל ילדים מתחת לגיל 16 זיהה ארבעה גורמים שכיחים התורמים למצמוץ מוגזם:
- בעיות בקרנית: בעיות המשפיעות על הקרנית – המקטע הקדמי של העין, עלולות להוביל למצמוץ מוגזם.
בעיות אלו כוללות עין יבשה, ריסים חודרניים, נוכחות של גוף זר בעין או מתחת לעפעף,
שפשופים ושריטות בקרנית, דלקת לחמית אביבית, או מצבים אלרגיים אחרים של העין. - טיקים: לעיתים ניתן לייחס תנועות גוף לא רצוניות, כמו מצמוץ לטיקים (עוויתות לא רצוניות).
טיקים עשויים להיגרם כתוצאה ממתח, עייפות או שעמום בין סיבות רבות אחרות.
בדרך כלל הם מופיעים בשתי העיניים בו-זמנית. טיקים מופיעים אצל בנים פי שניים מאשר אצל בנות, כשהגיל הממוצע להופעתם הוא 5.
ברוב המקרים טיקים חולפים ללא טיפול, תוך שבועות או שנים, אם כי לעתים הם חוזרים לסירוגין.
אם יש אצל הילד טיקים מסוגים שונים, או טיקים קוליים (שיעול חוזר או כחכוח בגרון) יש לקבוע פגישה עם נוירולוג.
טיקים כאלה יכולים להעיד על תסמונת טורט.
אם אין לטיקים סיבה נוירולוגית ונשללה בעיה בעיניים, עדיף להתייחס באופן מינימלי לבעיה, כי לרוב היא חולפת מעצמה.
אם הטיקים נמשכים זמן רב, ניתן לבדוק דרכים לניהול מתח, חרדה או טריגרים אפשריים אחרים.
- ליקויי תשבורת לא מתוקנים: בעיות ראייה כמו קוצר ראייה, רוחק ראייה או אסטיגמטיזם, שאינן מטופלות באמצעות משקפיים מתאימות,
עשויות לגרום למצמוץ יתר. - פזילה: לקויות בתפקוד הראייה כמו פזילה, עשויות להוביל למצמוץ מוגזם.
חומרת הפזילה קובעת את סוג הטיפול: משקפיים ייעודיים, תרגיל עיניים או ניתוח פזילה.
במקרים מסוימים מצמוץ יתר מתרחש ללא גורם ברור. במקרים אלה, אם הבעיה אינה חולפת מעצמה, יש צורך במעקב רופא.
אבחון הסיבה למצמוץ יתר
כדי לקבוע את הסיבה המדויקת למצמוץ, רופא העיניים יבצע בדיקה יסודית. בדיקה זו עשויה לכלול את השלבים הבאים:
- בדיקת אזור הקרנית באמצעות מנורת סדק: מכשיר דמוי מיקרוסקופ המורכב מפנס המאיר דרך סדק צר, חלקים שונים בעין.
- אבחון פזילה: אבחון עיניים לא מיושרות או מוצלבות, כאשר הבעיה אינה בולטת לעין, נעשה באמצעות בדיקה מורחבת של תפקודי הראייה, המעריכה את תנועתיות העיניים ואת הקואורדינציה.
- בדיקת חדות הראייה: כדי לבדוק את חדות הראייה, ישתמש הרופא בלוחות עם מספרים או צורות ויקבע אם יש צורך במשקפיים.
טיפול במצמוץ יתר
התאמת הטיפול למצמוץ יתר, תלויה בגורם לבעייה:
- ריס חודרני או גוף זר: אם המצמוץ המוגזם נובע מריס חודרני או נוכחות של גוף זר, הטיפול כולל הסרה עדינה של הגוף הזר, או שליפת הריס החודרי.
- אלרגיות, דלקת הלחמית או יובש בעיניים: הטיפול עשוי לכלול טיפות עיניים ללא מרשם או עם מרשם וטיפולים מתאימים אחרים.
- שריטה בקרנית: ניתן לחבוש את העין ברטייה, כדי להפחית מצמוץ ולהקל על הריפוי של שריטה בקרנית.
בנוסף, ניתן לרשום טיפות עיניים או משחה להגברת הלחות, ובמקרה של חשש לזיהום גם אנטיביוטיות. - ליקוי תשבורת: במקרים בהם מצמוץ נגרם משגיאת שבירה, כגון קוצר ראייה, ייקבעו משקפיים לתיקון הראייה.
- פזילה: אצל חלק מהילדים ניתן לטפל בפזילה עם משקפיים ייעודיים בלבד, בעוד שאחרים יזדקקו לניתוח פזילה.
- טיקים: ברוב המקרים, מצמוץ מוגזם כתוצאה מטיקים אינו מחייב טיפול.
זיהוי טריגרים, כגון מתח, עייפות, חרדה או תופעות לוואי של תרופות ADHD, יכול להקל על התופעה, והורים יכולים לדון על כך עם רופא ילדים.
אם לא מזוהה סיבה ספציפית למצמוץ המוגזם, ולא מופיעים תסמינים נוספים, מומלץ להמשיך לשים לב לתופעה, כדי להיות עירניים במקרה של שינוי.
אם מופיעים תסמינים חדשים, חיוני לקבוע בדיקת מעקב עם רופא עיניים לילדים כדי להבטיח את בריאות העין ואת איכות החיים של הילד.
