בעיית קוצר הראייה עלולה להחריף בגלל הקורונה

פרופסור יאיר מורד, רופא ומנתח עיניים בכיר, מתריע מפני התופעה ומספר, על הטיפול המהפכני בטיפות עיניים פשוטות -למניעת העליה המואצת במספר העדשה, אצל ילדים- שכבר נמצא בסל הבריאות.

הקורונה חולשת כמעט על כל שטחי החיים. אבל, בעוד הכל ממוקדים בפגעי הריחוק החברתי, הסגרים והבידוד וההשלכות הרפואיות שלה, נעלמת מהעין תופעת לוואי נוספת, שמאיימת על האוכלוסיה: קוצר ראייה. הצפי הוא שבתוך 30 שנה, מרבית אוכלוסיות העולם, תסבול מקוצר ראייה. אלא שכעת, השהייה הממושכת בבתים, מסתבר, ביחד עם הלמידה מרחוק והעבודה מהבית, עלולים להחריף את התופעה, שהיא הרבה יותר מבעיה אסתטית או כלכלית. מדובר בסיכון של ממש לבריאות העיניים!

“מגיפת קוצר הראייה של העולם המערבי, צפויה להחריף משמעותית בגלל הקורונה”, אומר פרופסור יאיר מורד, מנהל היחידה לרפואת עיניים לילדים בפזילה, במרכז הרפואי ‘שמיר- אסף הרופא’ ומנתח עיניים בכיר, במרכז הרפואי ‘מדיקה’. לא מדובר, בבעיה המוכרת מהציבור הכללי, של צפייה במשך שעות ארוכות במסכים, אלא בעבודה מקרוב, או כל פעולה שממקדת את הראייה על מטרה קרובה- למידה וקריאה בספר, עבודה מול צג, כתיבה. פעילות כזאת מעלה את שכיחות קוצר הראייה.

פרופ’ מורד: “בציבור החרדי, גם לפני עשרים ושלושים שנה, שכיחות קוצר הראייה גבוהה יותר, משום שבאוכלוסייה הזאת, קוראים מגיל מאוד צעיר. כעת, בעקבות הקורונה, ישנה עלייה משמעותית בשכיחות התופעה, בקרב כלל האוכלוסיה וגם במגזר החרדי, בגלל ההפחתה בשהייה במקומות פתוחים, המעבר לעבודה מהבית וללמידה מרחוק.”

קוצר ראייה, מדגיש פרופ’ מורד,  אינו בעיה אסתטית או כלכלית בלבד. זה לא רק הצורך בהרכבת משקפיים או עדשות מגע. “מעבר לעובדה שקצרי ראייה נזקקים למשקפיים, זוהי תופעה לא בריאה, שמהווה גורם סיכון לבריאות העיניים. אצל קצרי ראייה, בעלי מספר גבוה יחסית, מ- 5, 6 ומעלה, ישנה רגישות הרבה יותר גבוהה לסיבוכים, כמו: היפרדות הקשתית, קטרקט וגלאוקומה. במספרים גבוהים, אף קיים סיכון לעיוורון. כיום, בעולם המערבי, קוצר ראייה הוא גורם מוביל לאובדן ראייה! ”

מיופיה – הליקוי הנפוץ ביותר

קוצר ראייה, או מיופיה, הוא ליקוי הראייה הנפוץ ביותר בעולם. במצב של מיופיה, האור שנכנס לעין נשבר לפני שהוא מגיע לרשתית, כך שנוצר טשטוש בראייה. עקב כך, יש צורך להרכיב משקפיים או עדשות מגע, בעלות מספר מינוס, תוך התאמה של המספר, כדי לתקן את הפוקוס ולקבל תמונה חד על פני הרשתית.

אצל הסובל ממיופיה, הבעיה מתבטאת בקושי בראייה מרחוק בלבד, כאשר קצרי הרואי יכולים לראות מצויין מקרוב, אפילו טוב יותר מעין רגילה. קוצר ראייה עד מספר מינוס 3 [3 דיופטר] מדורג כקל, בעוד שקוצר ראייה בינוני הוא בין 3 ל- 6 דיופטר. קוצר ראייה של 6 דיופטר ומעלה, נחשב קוצר ראייה חמור, שכאמור, מעלה את הסיכון לבעיות עיניים חמורות, כמו: היפרדות רשתית ומחלות עיניים שונות.

האם ישנה דרך לבלום את העליה בקוצר הראייה?

לדברי פרופ’ מורד, ככל שהופעת קוצר הראייה מתרחשת בגיל מוקדם יותר, צפויה התדרדרות מואצת יותר. משך ההתקדמות של קוצר הראייה, יהיה גדול יותר וקצב ההתקדמות, יהיה מהיר יותר. הרכבת משקפיים או עדשות מגע רגילות פותרת את הבעיה, אולם אינה מונעת את העלייה בקוצר הראייה.

מחקרים ניפצו מיתוסים שהיו רווחים בעבר, כמו הדעה, שקריאה בחושך, או השארת אור דלוק בלילה, תורמים לעלייה במספר.  כמו גם, שצריכת גזר [שהיא אמנם מומלצת לבריאות העין] , משפרת את הראייה. ומה באשר להימנעות מהרכבת משקפיים או שימוש במשקפיים עם מספר נמוך מהנדרש? מחקרים מצאו שהרכבת משקפיים עם “תת תיקון”, כלומר: במספר מופחת מהדרוש, לא רק שאינה מונעת, אלא אף מאיצה את העלייה בקוצר הראייה, בגלל המאמץ של העין.

טיפול יעיל

איך בכל זאת, מונעים את העלייה המהירה בקוצר ראייה? תופתעו, אבל כיום, ישנו טיפול יעיל, שמסוגל לבלום את עליית המספר. אין כל סיבה להמתין ולצפות בעלייה המואצת של המספר!

פרופ’ יאיר מורד: “ניתן בהחלט כיום, לבלום את עליית המספר באמצעות טיפול פשוט בטיפות עיניים! הטיפול בטוח ומוכח, יעיל ובעל אחוזי הצלחה גבוהים ביותר, שמונע או מאט את עליית המספר בגילאים הצעירים. לצערי, יש חוסר מודעות בציבור. מגיעים אלי מטופלים רבים מהאוכלוסיה החרדית, כולם אומרים: ‘למה לא ידענו על הטיפול הזה קודם’. וזה חבל, כי מגיעים אלי ילדים עם מספרי משקפיים מאוד גבוהים, אילו היו מגיעים אלי שנתיים קודם, ניתן היה לעצור את עליית המספר. הציבור צריך לשמוע על כך וגם הרופאים יותר ויותר שומעים, אבל לא מספיק.”

הטיפול המהפכני בטיפות עיניים לבלימת קוצר הראייה, פותח במקור, בסינגפור, לפני יותר מעשור. “בארצות דרום מזרח אסיה, כמו: סינגפור וקוריאה, ישנה שכיחות גבוהה במיוחד של קוצר ראייה. בסינגפור, התופעה הגיעה למימדים של 90 אחוז מהילדים בגיל העשרה. הם התגייסו למאבק בתופעה, השקיעו סכומי עתק והצליחו לפתח טיפול. לפי הדיווחים, קצב ההתקדמות הופחת ב-50 אחוז. דיווחים על התוצאות המוצלחות התפרסמו בספרות הרפואית הנחשבת וב-2014, הבאתי את הטיפול לישראל”.

איך הטיפול מתבצע? האם הוא ניתן רק במרפאה שלכם?

פרופ’ מורד: “כיום זהו טיפול מאוד מקובל, המוכר אצל כל רופאי העיניים לילדים, נמצא בסל הבריאות וניתן ללא תשלום בכל קופות החולים. הטיפול מבוסס על שימוש בטיפות עיניים –אטרופין- מדי יום, לפני השינה. טיפות עיניים אטרופין מוכרות מזה כמאה שנה ומשמשות, בד”כ, להרחבת אישונים בעת בדיקת עיניים. אנו משתמשים בהם במינון מאוד נמוך, של אחד חלקי מאה, כטיפול לעצירת העליה בקוצר הראייה, עם אחוזי הצלחה טובים מאוד.”

מתי אמורים להתחיל בטיפול ולמי הוא מיועד?

פרופ’ מורד: “אם קוצר הראייה יציב, אין צורך בטיפול. אבל אצל מרבית הילדים, ישנה עלייה מהירה במספר. אני מציע להיכנס למעקב אצל הרופא ואם קוצר הראייה עולה בחצי מספר ויותר בתוך שנה – כדאי לטפל. ברוב הילדים, העליה מתחילה בגילאי 7, 8 ומעלה. הטיפול ניתן לפחות שנתיים או עד גיל 12. העלייה במספר אינה נעצרת לחלוטין, אבל היא מואטת משמעותית! בצד הטיפות, ניתן לטפל גם במשקפיים ובעדשות מגע מיוחדות. לפני 10 שנים, כאשר אצל הבת שלי היה קוצר ראייה שעלה במהירות,  לא היה לי כיצד לטפל בה. היום יש לנו מה להציע!” מסר נוסף שפרופסור מורד מבקש לחדד: “חשוב להדגיש שלא להזניח טיפול בבעיות עיניים בגלל הקורונה. בגל הראשון, אנשים לא הגיעו לטיפול, דבר שעלול לגרום להחמרת המצב. טיפולי עיניים – לא דוחים !!!”

צאו החוצה, שבו במרפסת

הסתגרות בבית ובידוד, לא תורמים לבריאות העיניים. נהפוך הוא: חוסר חשיפה לאור הטבעי, נמנה בין הגורמים המרכזיים לקוצר הראייה, ביחד עם קריאה מרובה ועבודה מקרוב. הקורונה מחמירה את המצב.

פרופ’ מורד: “לא נמליץ לילדים שלא לקרוא, כמובן, אבל בהחלט מומלץ לצאת החוצה, לשהות תחת כיפת השמיים, בחלק משעות היממה או לפחות במרפסת. חשיפה לאור טבעי, מקטינה את הסיכון לפתח קוצר ראייה ומעכבת את העלייה בקוצר הראייה. בבתי הספר בסינגפור, יש נוהג לקיים חלק מהשיעורים בחוץ, תחת כיפת השמיים. בנוסף, בעבודה מקרוב [מול מחשב או ניירת] חשוב לעשות הפסקות בהתמקדות האינטנסיבית ולשחרר את העיניים ממאמץ.”

כתבה: קוצר ראייה 1

כתבה: קוצר ראייה 1