קוצר ראייה הוא לקות התשבורת הנפוצה ביותר. מדובר בהפרעה לראיית עצמים בטווח הרחוק.
עצמים רחוקים נראים בצורה מטושטשת בעוד עצמים קרובים נראים בצורה חדה.
קוצר ראייה מפריע לאיכות החיים וניתן לתקנו באמצעות התאמת משקפיים או עדשות, או ניתוח עיניים.
הנושאים במאמר זה:
מהו קוצר ראייה?
קוצר ראייה הוא הפרעת התשבורת הנפוצה ביותר בעולם.
לפי הערכות שונות, 30-40% מאזרחי ישראל סובלים מקוצר ראייה.
(בסינגפור המצב קשה אף יותר – 80% מהאוכלוסייה נאלצים להרכיב משקפיים עקב קוצר ראייה!)
אדם קצר רואי רואה ברור מקרוב אבל לא מסוגל לראות היטב עצמים רחוקים. הסיבה לכך היא בד"כ גודלה של העין.
כאשר גלגל העין ארוך מדי, קרני האור המתרכזות על ידי העדשה לא יצרו תמונה ברורה על הרשתית אלא בתוך העין, לפני הרשתית. ולכן תתקבל תמונה מטושטשת.
כאשר העצם אותו אנו רואים מתקרב אלינו, תנוע התמונה שלו אחורה – עד שתגיע למצב בו היא נמצאת על הרשתית ואז העצם נראה בבירור.
לכן אדם קצר רואי יראה ברור רק עצמים קרובים אליו.
אם מדובר בקוצר ראייה קל, למשל 1.0- , נראה בבירור עצמים הנמצאים במרחק מטר אחד או פחות מאיתנו.
בקוצר ראייה קשה, למשל 10.0- נראה רק עצמים הנמצאים 10 ס"מ מהעין בצורה ברורה. כל השאר יראה מטושטש.
כאשר מניחים עדשה קעורה (מינוס) לפני העין, העדשה גורמת לתמונה לנוע אחורה עד שהיא נופלת על הרשתית ואז ניתן לראות בבירור.
הגורמים לקוצר ראייה
לעין יש שני חלקים שמסייעים למיקוד התמונה על הרשתית:
הקרנית – המשטח הקדמי דמוי הכיפה השקופה.
עדשת העין – המתכווצת ומתרחבת כדי למקד את האור על הרשתית.
כדי שנוכל לראות, האור צריך לעבור דרך הקרנית והעדשה.
הן שוברות את האור, כך שהאור מתמקד ישירות על הרשתית – רקמות העצבים בחלק האחורי של העין.
רקמות אלו מתרגמות אור לאותות הנשלחים למוח המפענח אותן –
וזהו תהליך הראייה.
קוצר ראייה הוא לקות תשבורת (שבירה של קרני האור).
בעיה זו מתרחשת כאשר צורת גלגל העין או צורת הקרנית, גורמים לשבירת קרני האור במיקום לא מדויק –
בתוך גלגל העין לפני הרשתית – והמסרים המגיעים למוח הם מטושטשים.
קוצר ראייה נובע בדרך כלל מגלגל העין ארוך מדי או לא עגול.
המצב יכול לנבוע גם מקרנית קמורה מדי.
ישנם גורמים המגדילים את הסיכון להתפתחות קוצר ראייה:
- תורשה – קוצר ראייה נוטה להופיע במשפחות שבהן יש נטייה ללקות זו. אם אחד מההורים סובל מהבעיה הסיכון של ילדיו לפתח קוצר ראייה גדל. הסיכון גבוה יותר אם שני ההורים הם לקויי ראייה.
- פעילות ממושכת הדורשת ראייה לטווח קרוב – קריאה ממושכת או פעילויות אחרות הדורשות שימוש בעיניים לטווח קרוב עלולות לזרז התפתחות קוצר ראייה.
- זמן מסך – מחקרים הראו שלילדים המשתמשים במחשבים או מכשירים חכמים למשכי זמן ארוכים יש סיכון גדול יותר לפתח קוצר ראייה.
- תנאים סביבתיים – מחקרים מסוימים תומכים בדעה שחוסר זמן בילוי בחוץ וחשיפה מועטה לשמש עלולים להגביר את הסיכון לקוצר ראייה.
קוצר ראייה - תסמינים
תסמיני קוצר ראייה יכולים לכלול:
- ראייה מטושטשת כאשר מסתכלים על עצמים מרוחקים
- צורך לפזול או לסגור חלקית את העפעפיים כדי לראות בבירור
- כאבי ראש
- תחושה של מאמץ בעיניים
- ילדים עשויים להתקשות לראות דברים שנכתבים על לוח הכיתה.
ילדים צעירים אינם מודעים לכך שהראייה שלהם לקויה,
אך ישנם תסמינים, שמהווים מעין "אור אדום" להורים, ומעידים על קיומה של בעיה:
- פזילה
- חוסר מודעות לקיומם של אובייקטים רחוקים
- מצמוץ תכוף מדי
- שפשוף העיניים לעתים קרובות
- ישיבה קרוב לטלוויזיה, או קרוב עצמים רחוקים לעיניים
מבוגרים עם קוצר ראייה עשויים להבחין בקושי בקריאת שלטי רחוב או שלטים של חנויות.
אנשים מסוימים עשויים לחוות ראייה מטושטשת באור עמום, כמו בנהיגה בלילה, גם אם הם רואים בבירור באור יום.
אבחון קוצר ראייה
ילדים אינם מודעים לכך שראייתם לקויה, וגם מבוגרים רבים לא תמיד שמים לב לשינוי לרעה בראייה, שמתפתח באיטיות.
לכן חשוב להקפיד על בדיקות עיניים במועדים המומלצים:
אצל ילדים מומלץ לבצע בדיקות ראייה בשנת החיים הראשונה לפי המלצות טיפת חלב, מאוחר יותר מומלץ לבצע בדיקה בגיל 3 ובגיל 6 לפני העלייה לכיתה א'.
לאחר מכן מומלץ לבצע בדיקת ראייה מדי שנתיים, עד סוף התיכון.
אצל מבוגרים שאינם סובלים מבעיות ראייה מומלץ לבצע לפחות בדיקה אחת בעשור השלישי לחייהם (בין גיל 20 ל-30), לפחות שתי בדיקות בין גיל 30 ל-40, ובדיקה כל שנה או שנתיים לאחר מכן.
מובן שאנשים הסובלים מלקויות ראייה או מחלות עיניים עשויים להזדקק לבדיקות תכופות יותר, לפי הנחיות הרופא.
קוצר ראייה ניתן לאבחן באמצעות בדיקה פשוטה של לוחות ראייה.
אך אצל תינוקות ופעוטות בלתי אפשרי לבצע את הבדיקה הזו, כי הם אינם יכולים לומר מה הם רואים על הלוח.
ככלל, ילדים צעירים לא מתלוננים על קושי בראייה, כי אינם מודעים לעובדה שאפשר לראות יותר טוב. זוהי הראייה שהם מכירים והם לומדים להסתגל אליה.
בדיקות הסקר מתבצעות על-ידי רופא עיניים וכוללות בדיקה מקיפה של מבנה העין, תנועת העיניים, מצב האישונים, גורמי סיכון לעין עצלה, לבעיות מיקוד ראייה ולפזילה ובדיקת תשבורת.
טיפול בקוצר ראייה
משקפיים או עדשות מגע יכולים לתקן קוצר ראייה אצל ילדים ומבוגרים. למבוגרים בלבד ישנם מספר סוגים של ניתוחים שיכולים לתקן את הלקות.
עם קוצר ראייה, המרשם למשקפיים או עדשות מגע הוא מספר שלילי, לדוגמה: 3.00-. ככל שהמספר גבוה יותר, כך העדשות תהיינה חזקות יותר. משקפיים עם מרשם מדויק עוזרות לעין למקד את האור ברשתית, ובכך הן מחדדות את הראייה למרחק.
במקרים של עלייה תכופה במספר המשקפיים, ניתן לשקול אמצעים לעצירת קוצר הראייה (פרטים נוספים בהמשך המאמר)
- משקפיים הם הדרך הפופולרית ביותר לתיקון קוצר ראייה.
יש להרכיב אותם באופן יומיומי, ובמקרים של קוצר ראייה קל – רק כאשר יש צורך בראייה מרחוק, כמו בעת צפייה בסרט.
אנשים מעל גיל 40 יכולים לסבול מקוצר ראייה וזוקן ראייה בו זמנית, ולכן לא רואים טוב גם מקרוב וגם מרחוק. אנשים אלה זקוקים לעדשות משקפיים דו-מוקדיות או רב-מוקדיות. - עדשות מגע – יש אנשים המעדיפים את השימוש בעדשות מגע.
החיסרון העיקרי הוא הצורך היומיומי לטפל בעדשות, או מחירן – אם בוחרים בעדשות חד פעמיות. - ניתוח לייזר (LASIK) הוא הניתוח הנפוץ ביותר לתיקון קוצר ראייה.
בהליך זה הרופא מעצב מחדש את רקמת הקרנית באמצעות לייזר. - ניתוח להחלפת עדשה תוך עינית – ניתן להחליף את העדשה התוך עינית בעדשה מתקנת קוצר ראייה, חד מוקדית או רב מוקדית.
ניתוח זה זהה לניתוח קטרקט.
עלייה במקרי קוצר הראייה
עלייה במקרי קוצר הראייה קשורה בין השאר לפעילות מאומצת וממושכת של הראייה לטווח הקצר, כמו קריאה או צפייה במסכים, והיעדר חשיפה לאור יום.
לדוגמה: במגזר החרדי יש אחוז גבוה מאוד של ילדים ומבוגרים עם קוצר ראייה בגלל הלמידה והקריאה המרובה ומחסור באור שמש.
בעולם כולו יש כיום מעין מגפה של קוצר ראייה, עם עלייה משמעותית במקרי קוצר הראייה מדי שנה.
עלייה זו מיוחסת לצפייה במסכים הקטנים של הסמארטפונים והטאבלטים.
מוזמנים לצפות בסרטונים הבאים כדי לקבל מושג על ממד הבעיה ועל דרכים לפתרונה.
נזקי הזום: עלייה של 30% בקצב החמרת קוצר ראייה אצל ילדים בשנה האחרונה
האם השימוש הגובר במסכים הוא הגורם למגיפת קוצר הראייה? כתבה ב"כאן"
קוצר ראייה: פרופ' מורד יאיר מתארח ב"בוקר בריאות" ומסביר מדוע ישנה עלייה במקרי קוצר הראייה.
איך עוצרים קוצר ראייה?
בעבר לא הייתה דרך לעצור את העלייה במספר והתפתחות קוצר ראייה אצל ילדים, אך היום ישנם מספר טיפולים חדשניים, יעילים ומוכחים מחקרית, ללא תופעות לוואי, כמו טיפול בטיפות אטרופין מדולל ועדשות מגע או משקפיים ייעודיים.
בין הטיפולים:
- טיפול בקוצר ראייה באמצעות טיפות אטרופין במינון נמוך בשילוב עם משקפיים בעלי עדשות רב-מוקדיות.
- טיפול בעזרת עדשות דו-מוקדיות, או טיפול אורתוקרטולוגי – באמצעות עדשות שמרכיבים בזמן השינה והן מווסתות את קימור הקרנית.
- הרכבת משקפיים עם עדשות ™Shamir Optimee – שיעילותן הוכחה מחקרית במיתון תהליך התארכות גלגל העין ובהאטת העליה במספר.
טיפולים חדשניים אלה הם טיפולים מוכחים, המאטים את התקדמות קוצר הראייה.
למידע נוסף צפו בסרטונים הבאים או קראו על עצירת קוצר ראייה,
איך עוצרים קוצר ראייה? סרטון הסבר והטיפול המומלץ
וובינר של עמותת לראות - אפשר לעצור את המספר
קוצר ראייה רק בעין אחת
אניסומטרופיה שבו לשתי העיניים יש כוח תשבורת שונה – לרוב מדובר בהבדל של 2 דיופטר או יותר בין שתי העיניים.
מצב של קוצר ראייה רק בעין אחת נקרא אניסומטרופיה פשוטה.
מצב של לקות ראייה בשתי העיניים עם הבדל משמעותי בין השתיים נקרא אניסומטרופיה מורכבת.
הטיפול בקוצר ראייה המתרחש בעין אחת הוא באמצעות משקפיים שמתקנים את הראייה בעין הלקויה.
הסיכון במצב זה הוא להתפתחות עין עצלה – המוח מקבל תמונה טובה רק מעין אחת ולכן מפסיק להשתמש בעין השנייה, ולכן יש צורך במעקב רופא ובשינוי מספר המשקפיים בהתאם לצורך.
ההבדלים בין קוצר ראייה לרוחק ראייה
קוצר ראייה, רוחק ראייה ואסטיגמציה הם לקויות תשבורת (מיקום שבירת האור בעין).
בקוצר ראייה האור נשבר לפני הרשתית, מה שגורם לראייה מטושטשת של עצמים מרוחקים.
ככל שקוצר הראייה גבוה יותר, כך טווח הראייה הטובה יהיה קצר יותר.
קוצר ראייה מטופל על-ידי עדשה קעורה המפזרת את האור ומרחיקה את נקודת השבירה שלו.
ברוחק ראייה המצב הפוך.
הקושי הוא בראייה חדה של עצמים קרובים, וככל שהם מרוחקים יותר כך מתבהרת הראייה.
התיקון הוא באמצעות עדשה קמורה המסייעת לשבירה של קרני האור במקום קרוב יותר, וכך ממקדת אותן על הרשתית.
