אלרגיה בעיניים יכולה לפגוע מאוד באיכות החיים, בין אם נלווים אליה תסמינים אחרים, כמו נזלת אלרגית, ובין אם הן פוגעת רק בעין עצמה.
רוב סוגי האלרגיה פוגעים בלחמית – הקרום הרירי העוטף את גלגל העין ומכסה את פנים העפעף.
עם זאת, אלרגיות יכולות להשפיע גם על המקטע הקדמי של העין – הקרנית.
כ-40-60% מהאנשים הסובלים מאלרגיות, יחוו תסמינים כלשהם הקשורים לעיניים.
אלרגיות הפוגעות בעיניים נחלקות לסוגים שונים:
דלקת לחמית אלרגית (Allergic Conjunctivitis)
הצורה הנפוצה ביותר של אלרגיה בעיניים. מתרחשת כתוצאה מרגישות יתר למזהמים הנישאים באוויר,
כמו אבקנים, קשקשים של בעלי חיים, קרדית האבק ונבגי עובש.
אנשים רבים הסובלים מדלקת לחמית אלרגית סובלים גם מנזלת אלרגית.
לעתים ניתן לטפל בדלקת באמצעות טיפות עיניים נגד אלרגיה ללא מרשם, ונטילת אנטי-היסטמינים המקלים על התסמינים.
דלקת לחמית עונתית – קדחת השחת (Seasonal allergic conjunctivitis)
קדחת השחת היא מחלה הנגרמת על ידי רגישות יתר לאבקת פרחים.
היא מתאפיינת בהתקפים חריפים, המגיעים בעיקר במהלך האביב,
ומתבטאת בגירוד, אדמומיות נפיחות של העפעפיים והלחמית, תחושת צריבה וייצור מוגבר של דמעות.
ניתן לטפל בדלקת זו באמצעות אנטי-היסטמינים, נוגדי דלקת ומעכבי תאי פיטום.
במקרים חמורים ניתן להשתמש באימונותרפיה, כדי למגר את רגישות היתר ולמנוע דלקת כרונית שעשויה לגרום לנזק ארוך טווח.
תסמינים נוספים לקדחת השחת הם: נזלת, עיטושים, שיעול והתקפי קוצר נשימה אצל אנשים הסובלים מאסתמה.
דלקת לחמית רב שנתית (Perennial allergic conjunctivitis)
מצב המשפיע בעיקר על אנשים בגיל העמידה וקשור לתסמיני עין יבשה ולחשיפה לקרדית האבק או לעובש.
התחושה, אצל הסובלים מהדלקת, היא של צריבה בדרגות חומרה שונות וגרד מתמיד.
תסמיני דלקת זו הם עיניים נפוחות ואדומות כל הזמן, ולעתים, בנוסף, עיגולים שחורים בולטים תחת העיניים ורגישות לאור.
הטיפול באנטי-היסטמינים לדלקת זו, ניתן לתקופה קצרה כי הם מחמירים את תסמיני היובש.
ניתן להשתמש גם בסטרואידים ובמעכבי תאי פיטום.
הטיפול התרופתי בדלקת זו, ניתן לאורך כל השנה.
דלקת לחמית וקרנית אביבית (Vernal keratoconjunctivitis)
דלקת לחמית אביבית היא דלקת אלרגית כרונית חמורה, שעשויה לגרום לסיבוכים בקרנית.
סוג זה של אלרגיה אופייני לאקלים חם יותר, ומשפיע לרוב על ילדים או מתבגרים, כאשר אצל כמחצית מהם קיימות גם אלרגיות אחרות.
דלקת זו היא עונתית ואופיינית לאביב ולקיץ, כאשר באקלים חם מאוד היא יכולה להימשך כל השנה.
התסמינים הם תחושת גוף זר יחד עם גרד חמור.
תסמינים נוספים כוללים פוטופוביה (רתיעה מאור), נוכחות של ריר סמיך או ציסטות (גרנולומות) בעפעף העליון.
במקרים קשים השפשוף הבלתי פוסק יכול לגרום לשריטות בקרנית, שעשויות להצטלק ולפגוע בראייה.
הגורמים לדלקת הם תורשתיים וסביבתיים. לרוב, היא מתפרצת כתוצאה מרגישות לאלרגנים הנישאים באוויר.
שכיחות המחלה יורדת בחדות מעל לגיל 15, והיא נפוצה יותר אצל בנים מאשר אצל בנות, עד גיל זה.
לשלושה מתוך ארבעה מהמטופלים יש גם היסטוריה של אקזמה או אסטמה.
הטיפול בהתקפי הדלקת תלוי בחומרתה.
ישנן תרופות המשלבות אנטי-היסטמינים וגם מייצבות את התאים המפרישים חומרים המזיקים לקרנית.
תרופות אלו מועילות לרוב החולים, ואינן כרוכות בתופעות לוואי.
במקרים שהשימוש בתרופות אלו אינו יעיל, ניתן להשתמש בטיפות סטרואידים.
טיפות אלו מסייעות להקלה מיידית אך שימוש ממושך בהן עשוי לגרום לסיבוכים כמו לחץ תוך עיני גבוה או קטרקט.
במקרים קשים של הדלקת, ניתן להזריק סטרואידים לעפעף.
בעשור האחרון נכנסו לשימוש בדלקת לחמית אביבית שתי תרופות חדשניות ממשפחת האימונומודולטורים (מדכאי מערכת החיסון): ציקלוספורין וטקרולימוס.
ציקלוספורין וטקרולימוס משמשות בעיקר כאמצעי מניעה לדחיית שתלים אצל מושתלי איברים, ובמקביל כטיפול חיצוני לסוגי דלקות עיניים, ממקור אוטואימוני או אטופי, המסכנות את הראייה.
השימוש בתרופות אלה יצר מהפכה בגישת הטיפול בתסמיני דלקת אלרגית.
במקרים חמורים של דלקת לחמית אביבית, התרופות ניתנות לטווח ארוך, בלי הסיכון הכרוך בנטילת סטרואידים לאורך זמן.
דלקת לחמית וקרנית אטופית (Atopic keratoconjunctivitis)
אלרגיה בעיניים המהווה חלק מרגישות יתר של המערכת החיסונית.
לעתים קרובות היא מלווה באקזמה, נזלת אלרגית או אסטמה.
זוהי דלקת מאוד חמורה, המופיעה אצל מבוגרים, ויכולה לפגוע בראייה, במקרה שהיא לא מטופלת.
התסמינים כוללים צריבה, גרד חמור, אדמומית בעיניים, אקזמה על העפעפיים והפרשה רירית סמיכה שעשויה להצמיד את העפעפיים לאחר שינה.
אם הדלקת לא מטופלת, היא עשויה להוביל לכיבים, הצטלקות וצמיחת כלי דם בקרנית.
רגישות יתר לעדשות מגע (Contact allergic hypersensitivity)
רגישות יתר לעדשות מגע, לרוב אינה נחשבת לאלרגיה בפני עצמה, אלא נגרמת על-ידי מיקרו טראומות חוזרות ונשנות של הקרנית
המובילות לחוסר סבילות של משטח העין לעדשות המגע.
עדשות מגע עלולות לעורר אלרגיה בעצמן, או כתוצאה משילוב החומרים המשמשים לתחזוקתן.
התסמינים כוללים אדמומיות, גרד וייצור הפרשה רירית, בלוויית חוסר נוחות משמעותית כאשר מרכיבים את העדשות.
דלקת פפילות ענקיות (Giant papillary conjunctivitis)
מצב נוסף שיכול להיגרם משימוש בעדשות מגע. פפילות גדולות (רקמת עור דלקתית לא תקינה)
נוצרות על פנים העפעף העליון וגורמות לנפיחות, גרד וייצור דמעות מוגבר.
קיימת תחושת גוף זר והראייה עשויה להיות מטושטשת.
דלקת זו מסתיימת לאחר הסרת הגורם לה. כשמדובר בעדשות מגע – יש להפסיק את השימוש בעדשות.
דלקת אלרגית הקשורה למגע (Contact blepharoconjunctivitis)
דלקת הגורמת לנזק למשטח החיצוני של העין עקב מגע עם חומרים שונים.
זוהי תגובת רגישות יתר לחומרים קוסמטיים, איפור ורכיבים של תרופות.
החומרים הפוגעים יכולים להיות אנטיביוטיקה, תרופות לגלאוקומה, אנטיהיסטמינים או תרופות להרחבת אישונים.
לעתים, גם החומרים המשמרים הנמצאים בתרופות עלולים לגרום לדלקת.
הטיפול הוא באמצעות טיפות ללא חומרים משמרים ואנטי-היסטמינים.
אלרגיה מושהית (Delayed allergy)
אלרגיה בעיניים שאינה מתפתחת מידית כתגובה לאלרגן, אלא מתפתחת בהדרגה ובאיטיות, ולכן קשה יותר לאבחון.
רוב האלרגנים הגורמים לאלרגיה מושהית הם כימיקלים מזהמים הנישאים באוויר (כמו חלקיקי גומי) או נמצאים בתכשירי קוסמטיקה ותרופות.
סובלים מאלרגיה בעיניים?
מוזמנים לקבוע תור לאבחון ולהתאמת טיפול, למרפאתו של פרופסור יאיר מורד.
