אמבליופיה, הידועה בכינויה 'עין עצלה', היא מצב נוירו-התפתחותי שמתחיל בילדות המוקדמת, לרוב, לפני גיל 8.
עין עצלה היא בעצם לא עצלה אלא עין שהתמונה המועברת ממנה למוח אינה איכותית ולכן, המוח בוחר שלא לעבד את האותות החזותיים המגיעים ממנה.
כאשר הקשרים העצביים בין העיניים למוח בריאים, כל עין שולחת אות חזותי למוח. המוח משלב את שני האותות הללו לתמונה אחת ברורה.
במקרה של אמבליופיה, המוח אינו מזהה את האותות של העין החלשה יותר. במקום זאת, הוא מסתמך רק על הקלט החזותי מהעין החזקה יותר.
התקשורת בין המוח לעין החלשה עשויה להתדרדר עד כדי אובדן ראייה קבוע בעין זו, גם אם מתאימים לה משקפיים.
למרבה המזל, טיפול בראייה יכול לשפר את המצב, על ידי אימון המוח לעבוד עם שתי העיניים באופן שווה..
3 הסיבות העיקריות לאמבליופיה הן פזילה, אניסומטרופיה (פערי תשבורת בין שתי העיניים) וחוסר גירוי ראייתי (Deprivation).
פזילה
פזילה מתרחשת כאשר גלגלי העיניים אינם מיושרים, ולכן העיניים אינן מביטות לאותה הנקודה.
הסיבה השכיחה ביותר לאמבליופיה היא פזילה, כי כשכל עין מביטה לנקודה אחרת, המוח אינו יכול לקבל תמונה אחת ברורה.
מוחו המתפתח של ילד לא יכול לעבד את שתי התמונות השונות לתמונה אחת, ולכן הוא 'מכבה' את התמונות הנשלחות על-ידי העין החלשה יותר.
זהו מנגנון ההגנה של המוח מפני ראייה מטושטשת וראייה כפולה.
כשהמוח מפסיק להשתמש בעין החלשה, היא הופכת לעין עצלה, אלא אם כן יינתן טיפול.
הטיפול הראשוני במקרה זה הוא לרוב טיפול בפזילה עצמה, על-ידי תרגילי עיניים, משקפיים ייעודיים או ניתוח פזילה.
אניסומטרופיה
אניסומטרופיה היא מצב הנוצר כאשר התשבורת (חדות הראייה) של שתי העיניים שונה באופן ניכר
(לדוגמה: עין אחת תקינה והעין השנייה עם רוחק ראייה של 6+ או קוצר ראייה של 6-).
מצב זה גורם לאותות החזותיים המתקבלים מעין אחת להיות ברורים הרבה יותר מהאותות המתקבלים מהעין האחרת.
המוח אינו מסוגל ליישב את התמונות השונות שכל עין שולחת, ולכן בוחר לעבד את התמונה הנשלחת מהעין בעלת הראייה החדה יותר.
אם הבעיה לא מטופלת, המוח מתחיל להתעלם מהעין החלשה וזה גורם לאובדן ראייה קבוע בעין זו.
הטיפול הראשוני במקרה זה הוא באמצעות משקפיים או עדשות מגע לתיקון הפער בחדות הראייה.
חוסר גירוי ראייתי
חוסר גירוי ראייתי מתייחס לעכירות במערכת האופטית של העין.
כאשר קיימת עכירות בעדשת העין או בקרנית, היא משפיעה ישירות על יכולתה של העין לשלוח תמונה ברורה לרשתית, ופוגעת ביכולת של הילד לראות תמונות בבירור מאותה עין. רוב המקרים של חוסר גירוי ראייתי נובעים מירוד (קטרקט) מולד, או קטרקט שמתפתח בגיל מוקדם.
מקרים נוספים נוצרים מעכירות בקרנית או גידולי עפעפיים. כל אחד מאלה יכול להשפיע על הראייה ולגרום לאמבליופיה.
מצבים אלה עשויים לגרום למקרים החמורים ביותר של עין עצלה, אך למעשה, הם נדירים מאוד.
בדיקת החזר אור לתינוק מתבצעת עוד בהיותו בבית החולים, לאחר הלידה, ובמקרה של איתור קטרקט מולד, הניתוח צריך להתבצע בהקדם, כדי לא לפגוע בהתפתחות מערכת הראייה.
כדי ששלוש הסיבות האלו יגרמו לעין עצלה, עליהן להתרחש בגיל מוקדם, בתקופת התפתחות מערכת הראייה, הנמשכת בערך מגיל 0 עד גיל 9.
ככל שהגורם לעין עצלה מתפתח בגיל מוקדם יותר, כך גדל הסיכון להתפתחות עין עצלה.
ככל שהעין העצלה תטופל מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי למנוע את נזקיה.
אבחון אמבליופיה
ברוב המקרים, פרט לפזילה בולטת, לעין עצלה אין תסמינים. ילדים בעלי עין עצלה, אינם מודעים למצב הראייה שלהם ומסתגלים אליו במהירות.
לכן, חשוב לאתר אותם באמצעות בדיקות סקר, בטיפת חלב ובבדיקות בגני הילדים ולפני העליה לכיתה א'.
הבדיקה החשובה ביותר היא זו הנערכת על-ידי רופא עיניים בשנת החיים הראשונה, מאחר שהתקופה הקריטית להתפתחות עין עצלה היא לפני גיל שנתיים.
תסמינים אפשריים שיכולים להעיד על התפתחות עין עצלה הם:
- עצימת עין אחת או פזילה
- סרבול הנובע מתפיסת עומק לקויה
- קשר יד-עין לקוי
- קריאה איטית
- שפשוף עיניים לעיתים קרובות
רופא העיניים לילדים יבצע מספר בדיקות כדי לאבחן עין עצלה: בדיקה מקיפה של בריאות העין.
מובן שלא ניתן להראות לתינוק לוחות ראייה ולשאול אותו אילו אותיות ותמונות הוא רואה, אך ניתן לבדוק את מבנה העין,
לבדוק אם התינוק עוקב אחרי חפצים ולאבחן בעיות תשבורת וליקויים בתפקוד הראייה.
לילדים גדולים יותר ניתן לערוך בדיקה באמצעות לוחות ראיה.
תופעה ייחודית לבעלי עין עצלה היא ההבדל בין חדות הראייה של שורות שלמות לבין חדות הראייה של תמונות או אותיות בודדות.
בעלי עין עצלה רואים בחדות רבה יותר אותות בודדים מאשר שורות שלמות.
כיצד מטפלים באמבליופיה?
בנוסף לטיפול בגורם הראשוני של העין העצלה, יש לטפל בעין העצלה עצמה.
על פי רוב, טיפול זה נעשה ע"י חיזוק העין החלשה, לרוב, באמצעות מניעת ראייה בעין החזקה.
סוגי הטיפולים הנפוצים כוללים סגירה של העין החזקה ברטייה או הזלפת טיפות אטרופין לעין החזקה.
הטיפול מתבצע למספר שעות ביום (הוכח שטיפול למשך יותר משש שעות ביום אינו יעיל יותר מטיפול קצר, ובמקרים קלים מספיקות אפילו שעתיים ביום)
סגירת העין החזקה, מאלצת את המוח להשתמש בעין העצלה, ומחזירה את הראייה הדו-עינית.
לילדים מעל גיל 9 ולמבוגרים קיים טיפול מסוג שונה – RevitalVision. זהו אינו טיפול בעין עצמה, אלא תרגול של המוח.
במהלך הטיפול נחשף המטופל לגירויים חזותיים באמצעות תוכנת מחשב חדשנית שפותחה בישראל.
נוצר תהליך למידה נוירולוגי והמוח מתחיל להשתמש בעין העצלה.
כאן תוכלו להרחיב את הידע על עין עצלה
