שאלות ותשובות

בטיפול בפזילה ניתן להתאים משקפי ראיה או עדשות מגע מולטיפוקל,
כאשר הפזילה נובעת מהלקוי הרפרקטיבי (ליקוי הראיה) בלבד.
את המשקפיים רצוי להתאים אצל רופא עיניים לילדים, ולרכוש אותם אצל  אופטומטריסט מוסמך.

משאובחנה תופעה של חסימת דרכי דמעות, הטיפול הראשוני שונה בין תינוקות למבוגרים.

אצל תינוקות, תהליך הניתוח לפתיחה של חסימת דרכי דמעות מבוצע בהרדמה כללית (ככל הליך כירורגי אחר המבוצע בתינוקות), במסגרתו  יוצרים חתך עורי קטן בקפל העור בין העין לאף. טיפול זה מניב כ- 90% הצלחה.

טפטוף טיפות עיניים עלול להיות חוויה מייגעת ובלתי נעימה לילד ולהורה.

לפניכם מספר טיפים שיסייעו לכם לעבור את התהליך בשלום:

א. שטפו את ידיכם היטב במים ובסבון לפני השימוש בטיפות.

ב. בקשו מהילד לשכב להטות את ראשו לאחור, כך שיביט כלפי מעלה.

ג. נערו את הבקבוק.

ד. הסירו את המכסה. זכרו להניח את מכסה הבקבוק במקום בטוח.

ה. אם הילד מתנגד פיזית לטפטוף הטיפות (אופייני לילדים מתחת לגיל שלוש) ניתן לכרוך סביבו שמיכה כדי שלא יוכל לנפנף בידיו.

ו. הניחו על המצח את היד שבה אתם אוחזים בבקבוק ובעזרת אגודל היד השנייה הפשילו את העפעף התחתון כלפי מטה. כך תצרו מעין כיס.

ז. לחצו על הבקבוק וטפטפו טיפה אחת לתוך כיס הלחמית. אין צורך ביותר מטיפה אחת.

ח. החזירו את המכסה למקומו.

ט. במקרה של טיפול ביותר מתרופה אחת, חכו חמש דקות בין תרופה אחת לשנייה. במקרה של טיפול בטיפות ומשחה – הטיפות תהיינה תמיד הראשונות. יש להמתין חמש דקות לפני מריחת המשחה.

י. זכרו:

• במקרה של שימוש בעדשות מגע יש לברר עם רופא העיניים האם צריך להסיר את העדשות לפני הטיפול.
• יש לוודא עם רופא עיניים האם צפויות תופעות לוואי כמו טשטוש ראייה, אישונים מורחבים ועוד.
• אין להשתמש בטיפות ששינו את צבען או את מרקמן.

מריחת משחת עיניים לילדים עשויה להיות לא פחות מתישה מטפטוף טיפות עיניים.

לפניכם מספר טיפים שיסייעו לכם למרוח משחת עיניים בקלות וביעילות:

א. שטפו את ידיכם היטב במים ובסבון לפני מריחת במשחה.

ב. בקשו מהילד לשכב להטות את ראשו לאחור, כך שיביט כלפי מעלה.

ג. כדי לשפר את זרימת המשחה, חממו את שפופרת המשחה ע"י החזקתה בכף יד סגורה למשך מספר שניות.

ד. הסירו את המכסה. זכרו להניח את מכסה השפופרת במקום בטוח.

ה. אם הילד מתנגד פיזית למריחת המשחה (אופייני לילדים מתחת לגיל שלוש) ניתן לכרוך סביבו שמיכה כדי שלא יוכל לנפנף בידיו.

ו. הניחו על המצח את היד שבה אתם אוחזים בשפופרת ובעזרת אגודל היד השנייה הפשילו את העפעף התחתון כלפי מטה. כך תצרו מעין כיס.

ז. ציירו קו קטן (חצי ס"מ) בעזרת המשחה בתוך כיס הלחמית ושחררו את העפעף התחתון. הקפידו שקצה השפופרת לא ייגע בעין, ניתן לנגב משחה עודפת מעל העפעפיים במגבון נייר.

ח. הקפידו לנגב את קצה השפופרת במגבון לפני סגירתה ושטפו את ידיכם משארית המשחה.

ט. במקרה של טיפול ביותר מתרופה אחת, חכו חמש דקות בין תרופה אחת לשנייה. במקרה של טיפול בטיפות ומשחה – הטיפות תהיינה תמיד הראשונות. יש להמתין חמש דקות לפני מריחת המשחה.

י. זכרו:

• במקרה של שימוש בעדשות מגע יש לברר עם רופא עיניים האם צריך להסיר את העדשות לפני מתן המשחה.
• יש לבדוק עם רופא העיניים האם צפויות תופעות לוואי כמו טשטוש ראייה, אישונים מורחבים ועוד.
• יש לבדוק את תאריך תפוגת תוקף המשחה לפני השימוש בה.

בעיניים קיים שריר המכווץ ומרחיב את העדשה הפנימית של העין. אצל ילדים שריר זה הינו גמיש מאוד וכאשר בודקים את הילד לא ניתן לקבוע את מספר המשקפיים המדויק שלו עקב הכיווץ וההרפיה של השריר. הטיפות להרחבת האישונים משתקות שריר זה וכך ניתן לבדוק במדויק האם הילד זקוק למשקפיים. כמו כן, ההרחבה של האישון מסייעת לנו לבדוק את החלק הפנימי של העין – הרשתית.

הטיפות הללו גורמות לטשטוש ראייה קל, בעיקר לקרוב. הרחבת האישון גורמת גם לסינוור בשמש. השפעת הטיפות חולפת תוך שעתיים עד 24 שעות (תלוי בסוג הטיפות). לעיתים נדירות נספג חלק מהטיפה בזרם הדם ואז מופיע סומק בלחיים ודופק מעט מהיר. תופעה זו חולפת מעצמה תוך 20-30 דקות. השימוש בטיפות בטוח מאוד ונדירים הדיווחים על תופעות לוואי. הזלפת הטיפות נעשית על רק במרפאה של רופא עיניים לילדים.

ניתן לרכוש משקפי שמש פולריות המונעות סינוור המוחזר אל העין מעצמים מבריקים. ישנן גם עדשות המצופות בציפוי המגן מפני שריטות. עדשות אחרות עשויות מחומר הנקרא "פוליקרבונט". זהו חומר עמיד במיוחד העמיד בפני שבר. הוא מגן על העין בזמן משחק מפני גופים היכולים לעוף אל עינו של הילד. כך אנו מגינים על העין בהגנה כפולה.

משקפי שמש טובות אינן בהכרח משקפי שמש יקרות. חשוב שהמשקפיים יחסמו קרינת UV. משקפיים הנושאים את התוית " UV 400 " הינן טובות יותר כיוון שהן חוסמות את כל קרינת ה- UV. כיוון שילדינו הינם פעילים ואנרגטיים, יש צורך המשקפיים שיעמדו בתלאות היום יום ולא יתפרקו.

ילדים חשופים לקרני השמש במשך מספר שעות רב יותר כל יום, בזמן המשחק מחוץ לבית. ילדים גם אינם מודעים לסכנת השמש ואינם נזהרים מחשיפה. לכן חשוב להגן עליהם מנזקי השמש.

קרני ה- UV יכולות לגרום גם לנזק מיידי וגם לנזק מתמשך.

חשיפה רבה לשמש ביום חם יכולה לגרום לכויה בעין המתבטאת באודם, גירוי וכאב. הבטה ממושכת בשמש יכולה לגרום לכויה ברשתית העין ולפגיעה חמורה בראייה, עד לעיוורון.

חשיפה ממושכת לשמש במשך שנים יכולה לגרום למספר מחלות כמו היווצרות קרום על גבי העין (פטריגיום), החשת היווצרות קטרקט ואף ניוון של רשתית העין.

קרני השמש המזיקות הן קרני ה- UV. רוב קרני ה-UV נחסמים למזלנו על ידי שכבת האוזון, ואולם חלק מקרני ה- UV מצליחות להגיע אלינו ויכולות לגרום לנזק.

נושא זה נמצא במחקר אינטנסיבי בעולם. לאחרונה נמצא כי מתן טיפות אטרופין מדולל בשילוב משקפיים מיוחדות עוזרות בעצירת העלייה במספר של קוצר ראייה. טיפול זה מיושם במרפאת פרופ' מורד בהצלחה.

איך עוצרים קוצר ראייה- סרטון הסבר והטיפול המומלץ

אי שיויון בין האישונים הינו תופעה שכיחה יחסית (3% מהאוכלוסיה) שאין לה כל משמעות רפואית. אבל, היא יכולה להיות קשורה גם בבעיות אחרות. לעיתים אישון מורחב שאינו מגיב יכול להצביע על הפרעה בעצבוב של העין. מצד שני אישון צר מאוד שאינו מתרחב בחשיכה יכול גם הוא להעיד על הפרעה במערכת העצבים, במיוחד אם מתלווה לתופעה גם צניחת עפעף קלה.

במילה אחת – לא. אין בעייה לאמץ את העינים והם לא מתקלקלות עקב השימוש… העיניים הן למעשה חלק מן המוח. כמו שהמוח לא מתקלקל מעודף שימוש (אלה ההיפך – מתחדד) כך גם הראייה.

עיוורון צבעים קל, בו קשה להבחין בין ירוק לאדום, מופיע ב –5% מהאוכלוסייה, בעיקר בבנים. כאמור זוהי הפרעה קלה בלבד ואין היא מפריעה לתפקוד היומיומי (פרט אולי למועמדים לקורס טייס).

למרות מחקר אינטנסיבי, לא הוכח כי קרינת הטלויזיה או מסך המחשב מזיקה לעיניים. עוצמת הקרינה הנפלטת מן המסך היא קטנה מאוד, ולכן גם כאשר הילד יושב קרוב לטלוויזיה כנראה שאין נזק. עם זאת, ישיבה קרוב מאוד למסך הטלוויזיה יכולה לעורר אצל חלק מהילדים התפרצויות אפילפטיות ולכן כדי להימנע מכך.

לגבי עבודה ממושכת מול מחשב – מיקוד העיניים לקרוב יכול לגרום לעייפות וטשטוש. לכן מומלץ לנוח לאחר כל 20-30 דקות, להישיר מבט לרחוק ולהרפות את העיניים. אם יש כאבי עיניים וטשטוש למרות זאת – יתכן שמדובר בהפרעת מיקוד וכדי להבדק.

האורטופטיסטית מאבחנת את הפזילה ויכולה להציע טיפול שאיננו טיפול ניתוחי כמו טיפול בפריזמות, משקפיים וכדומה. כמו כן יכולה האורטופטיסטית להציע תרגילי עיניים לחיזוק יכולת המיקוד. תחום אחר בו יכולה האורטופטסטית לסייע הינו בטיפול בעין עצלה.

האורטופטיסטית עובדת בשיתוף פעולה עם רופא העיניים, ואיננה מטפלת בילד באופן עצמאי.

ניתן לבדוק את הראייה בכל גיל, גם אצל תינוק קטן. כמובן שאי אפשר להראות לתינוק תמונות או מספרים ולשאול אותו מה הוא רואה. במקום זאת אנו בודקים כיצד התינוק עוקב אחר חפצים, וכן בודקים את מבנה העיניים. לאחר מכן אנו מזליפים טיפות להרחבת האישונים ובודקים את התשבורת ("מספר המשקפיים") של העין. אם מבנה העיניים תקין ו"מספר המשקפיים" גם הוא בתחום הנורמה – התינוק רואה היטב.

פזילה אפשר לתקן על ידי ניתוח לתיקון פזילה או באמצעות התאמת משקפיים, ולפעמים צריך את שניהם.
השלב הראשון בטיפול (תמיד) הינו התאמת משקפיים ולעיתים זה פותר את הבעייה.
במידה והמשקפיים לא הצליחו לתקן לגמריי את הפזילה, אז מבצעים ניתוח פזילה.

עקרונית יש לתקן פזילה מיד כשמאתרים אותה כדי לאפשר התפתחות תקינה של מערכת הראייה.
כאשר הילד פוזל הוא אינו משתמש בשתי העיניים ביחד אלא בעין אחת בלבד, ובכך נפגעת התפתחות המערכת של ראיית העומק (ראיית התלת מימד) שעובדת רק כאשר משתמשים בשתי העיניים, ולעיתים יש גם כפל ראייה.
הפזילה בעצם גורמת להפרעה תפקודית, ולכן יש לתקנה בהקדם.
מעבר לכך, האספקט הקוסמטי הוא חשוב מאוד מכיוון שפזילה גורמת להפרעה בתקשורת הבין אישית, לירידה בדימוי העצמי ולחוסר נוחות בחברה.

(שאלה שנענתה ע"י פרופ' מורד יאיר ופורסמה במגזין "הורים וילדים")

פזילה ועין עצלה הן לא אותו מצב. ההבדל העיקרי הוא כזה:

הפזילה היא מצב בו העיניים לא מסתכלות על אותה נקודה בחלל. עין אחת צופה במטרה והשנייה בנקודה אחרת.
מצב זה יכול לגרום להופעת עין עצלה כלומר ירידה בראייה בעין הפוזלת.
ואולם ברוב הילדים עם עין עצלה אין פזילה ואי אפשר להבחין בבעיה ללא בדיקה של חדות הראייה בכל עין, לכן חשוב מאוד לבדוק כל ילד.
למעשה, רבים מתבלבלים ומחליפים עין עצלה בפזילה ולכן אינם ממהרים לערוך בדיקות ראייה לילדים שאינם סובלים מליקוי נראה לעין
ולכן המודעות להבדל בין שני המצבים חשובה במיוחד.

העיניים יהיו אדומות כשבוע אחרי הניתוח, ולאחר כחודש בד"כ כבר אין סימן לניתוח.
לעיתים, במיוחד כשמדובר בניתוח פזילה חוזר, האודם יכול להימשך יותר זמן.
לפעמים יכולה להיראות בליטה כהה וקטנה על לובן העין – המדובר בתפר שנותר מתפירת השריר, שבד"כ מתמוסס כעבור 6-8 שבועות.

פותחים בעדינות את העפעפים באמצעות מלקחיים מתאימות.
יוצרים פתח קטן בלחמית העין (conjunctiva) – הקרום הרירי השקוף העוטף את לובן העין – על מנת להגיע לשרירי העין.
מחלישים או מחזקים אותם על מנת להחזיר לאיזון המתאים, זאת באמצעות תפרים שיתמוססו לאחר הניתוח.
רוב הניתוחים אורכים כשעה, אך על המנותחים להישאר מספר שעות לאחר מכן בבית החולים במסגרת ההשגחה הרפואית.

תיקון פזילה תלוי בסוג הפזילה: במקרים מסוימים של פזילה אצל ילדים ומבוגרים, הטיפול יכול להסתכם במשקפיים.
לעיתים יש צורך ברטיות, תרגילי עיניים, או שילוב של כל הנ"ל.
במקרים אחרים, נחוץ ניתוח של שרירי העין.
לילדים עם פזילה מולדת, תיתכן המלצה לניתוח מוקדם על מנת להעלות את הסיכוי לשיפור הראייה.

אצל מבוגרים, ניתוח ליישור העין (eye alignment) אינו רק ניתוח קוסמטי.
ניתוח קוסמטי משמש בדרך כלל להשבחה – לדוגמה: לשוות מראה צעיר למי שמתבגר באופן נורמלי.
לעומתו, ניתוח ליישור העין משיב את העין לאיתנה וכך גם את המראה הנורמלי שלה ולכן, זהו ניתוח משקם.

כל ניתוח טומן בחובו סיכונים.
הסיכונים העיקריים בניתוח לתיקון פזילה הם בעיקר: תיקון חסר (undercorrection) ותיקון יתר (overcorrection).

הכוונה היא לכך שבשלב מסוים לאחר הניתוח הפזילה חוזרת או אף פונה לכיוון ההפוך.
זה יכול לקרות אחרי חודש, חודשיים או 20 שנה.
במצב כזה יהיה צורך בניתוח חוזר.

בנוסף, יש סיכויים מעטים לדלקות, זיהומים, דימומים וצלקות.
סיבוכים חמורים יותר כמו כפל ראייה או איבוד ראייה אפשריים, אבל הם נדירים ביותר.

מקרי פזילה מסויימים הם תורשתיים, אבל אי אפשר להצביע על גן ספציפי שגורם לפזילה.
מדויק יותר לומר כי הסיכוי לפזילה גדול יותר כאשר ישנו מקרה נוסף של פזילה במשפחה.

לכל עין יש 6 שרירים, שמפקחים על תנועת גלגל העין.
בעיניים רגילות, השרירים בשתי העיניים מתואמים באופן מושלם.
פזילה מופיעה כאשר בעיות נוירולוגיות (מערכת העצבים) או אנטומיות (הקשורות למבנה העין) מתערבות בפיקוח ובתפקוד של השרירים הללו.
יתכן ובעיות אלה מקורן בשרירים עצמם או במרכזי העצבים והראייה במוח המפקחים על הראייה.
גם לגנטיקה יש כאן תפקיד:  אם לכם ו/או לבני זוגכם יש או הייתה פזילה, הרי שלילדיכם יש סיכויים גבוהים יותר לפתח פזילה.

• שבץ (הסיבה העיקרית לפזילה בקרב מבוגרים)
• חבלות ופגיעות ראש שעלולות להזיק ולפגום בחלק המוח הממונה על פיקוח תנועות העיניים, העצבים שמפקחים על תנועות העיניים ושרירי העיניים
• בעיות נוירולוגיות

כן, בעיקר בשל מצבים רפואיים שגרמו לכך, כגון: שבץ, סוכרת, מחלות בבלוטת התריס, חבלת ראש ובעיות נוירולוגיות.

פזילה ניתנת לריפוי בילדים וגם במבוגרים. אחוזי ההצלחה בניתוח הם  כ- 85%. 10-15% יצטרכו לעבור ניתוח נוסף.

בפזילה, העיניים מסתכלות לכיוונים שונים. מכאן שכל עין שולחת את "התמונה", כפי שהיא רואה אותה, למוח, והמוח מקבל למעשה שתי תמונות שונות.
במצב כזה המוח יכול להתעלם מתמונה אחת וכך למעשה האדם ישתמש רק בעין אחת, או, במקרים של פזילה פתאומית יכול להיגרם כפל ראייה.
אצל רוב רובם של הפוזלים המוח מסתגל ומשתמש בעין אחת בלבד.
לדבר יש השלכות שליליות: אין אפשרות לראיית עומק (ראיית תלת מימד) והעין בה המוח בחר לא להשתמש עלולה להפוך לעין עצלה.

על פי מחקרים שונים שכיחות הפזילה היא כ-3-4% מהאוכלוסיה.

אצל תינוקות שזה עתה נולדו, העיניים יכולות לנדוד בחודשים הראשונים להיוולדם, בשל אי בשלות של מערכת הראייה.
כשהם בני 4-6 חודשים, העיניים מתחזקות.
אם לאחר מכן, העיניים ממשיכות לנדוד כלפי פנים, חוץ, למעלה או למטה, אפילו רק מדי פעם, יש להגיע לרופא עיניים לילדים ולבדוק אם יש פזילה.

כאשר פזילה גורמת לתופעה שנקראת עין עצלה, יש צורך ברטייה.
כלומר: הטיפול במצב זה נחלק לשניים: טיפול בפזילה על ידי הרכבת משקפיים, תרגילי עיניים או ניתוח, וטיפול בעין עצלה – כיסוי העין הטובה כדי שהמוח ישתמש בעין החלשה.

עוד בטרם מתחילים בבדיקות המיוחדות, בחינת העיניים צריכה להעריך את חדות הראייה, תגובתיות של האישון, תנוחת העפעפיים ותנועות העיניים.
לאחר מכן, עוברים לבדיקות החשובות ביותר באבחון פזילה וסוגי פזילה והן: בדיקות רפלקס באמצעות אור ובדיקות כיסוי/אי כיסוי העיניים (Cover & Cover/Uncover tests) בכדי להעריך את מידת הפזילה. כמו כן יש להעריך אם יש או אין ראיית עומק בעזרת מכשור מיוחד.

כן. מבוגרים יכולים להפיק תועלת מאותן אפשרויות טיפול, הזמינות לילדים הלוקים בפזילה.
האפשרויות הן: משקפיים, תרגילי עיניים וניתוח פזילה.
רוב המבוגרים יכולים לעבור ניתוח ליישור עיניים בהצלחה רבה, במיוחד בזכות תפרי ההתאמה – תפרים שששוליהם נשארים מחוץ לעין ומאפשרים תיקון נוסף ביום למחרת הניתוח.

כן, רבים מהמבוגרים הלוקים בפזילה, כבר לקו בה בילדותם. אצל חלק מהם, הטיפול לא הביא לאיזון הראוי ונותרה מידה של פזילה.

כיום, קיים טיפול בעין עצלה בכל גיל, אך עדיין, במבחן התוצאה, אבחון מוקדם בקרב תינוקות וילדים קטנים בשילוב עם הטיפול המתאים,
הוא בעל ההשלכות החיוביות והטובות יותר.

סוגי הטיפול העיקריים הם: משקפיים, עדשות מגע, טיפות מטשטשות לעין הטובה, רטייה ותרגילי ראייה.
הטיפול בעין עצלה אצל ילדים נעשה על ידי כיסוי העין הטובה ועל-ידי כך, "אילוץ" המוח להשתמש בעין העצלה.

בעבר הלא רחוק, הניחו שניתן לטפל ולתקן עין עצלה רק אצל ילדים, בעיקר מלידתם ועד גיל 6, יש כאלה שאפילו הרחיבו לגיל 9.
המאה ה- 21 הביאה לשינוי משמעותי בגישה זאת.
מחקרים מדעיים בתחום מדעי המוח ומערכת העצבים, בתחום שנקרא: גמישות מוחית – מראים שהמוח יכול לשנות את התמונה באמצעות תרגילי ראייה מיוחדים ולא משנה באיזה גיל.

אחד מהטיפולים העכשוויים, המוכר ע"י ה-FDA האמריקני הוא נוירוויז'ן.
נוירוויז'ן היא תוכנת מחשב שגורמת לשינויים עצביים במוח, המובילים לשיפור ברמת החדות הויזואלית של "התמונה" כפי שהיא נתפסת במוח וברמת הרגישות שלה.
מדובר בסדרה  של כ-40 טיפולים, 40 דקות כל טיפול, על פני מספר חודשים.
הטיפול נעשה על ידי תוכנת מחשב בבית המטופל, תוך פיקוח דרך האינטרנט על הביצועים.
במחקר בו נבדקה יעילות טיפול זה, השתתפו 44 ילדים ומבוגרים בגילאי 9-54, עם עין עצלה ונמצא כי ב-70.5% מהם חל שיפור של 2 דרגות ומעלה בגרף הבוחן את רמת חדות הראייה.

הגורמים לעין עצלה רבים ואלה השכיחים ביניהם: צורך במשקפיים, פזילה או קטרקט מולד.
לגבי צורך במשקפיים ופזילה יש כנראה מרכיב תורשתי משום שידוע כי השכיחות להופעת בעיות אלה אצל אחים/אחיות  גבוהה – בערך 30%.
לכן חשוב מאוד לבדוק את כל האחים אם מאובחן צורך במשקפיים או פזילה אצל אחד הילדים.
לגבי קטרקט מולד – כאן יש בחלק גדול מהמקרים מרכיב תורשתי ברור שניתן אף לאבחנה טרום לידתית.

על אף החידושים בנוגע לטיפול בעין עצלה אצל ילדים גדולים ומבוגרים (נוירוויז'ן), עדיין הגישה הרפואית בתחום סבורה שככל שמקדימים לאבחן עין עצלה ומטפלים בה כהלכה, הרי שניתן למנוע אובדן ראייה.
אולם, ללא טיפול, עין עצלה יכולה לגרום למוגבלויות ראייה משמעותיות, העשויות להגיע עד כדי עיוורון.

ראיה בעין עצלה עשויה להצטמצם, כשלא מטפלים בה. במצב כזה, המוח מפחית את ההתיחסות לתמונות שנשלחות אליו מהעין העצלה.
כשמצב זה מתאזן והופך להיות קבוע, כבר לא ניתן לעשות שימוש בעין. בשלב זה, קשה מאוד להתערב ולטפל באופן יעיל בעין העצלה עצמה
והטיפולים המוצעים הם רק הטיפולים החדשניים בתחום גמישות המוח (נוירוויז'ן)

ע"פ הגישה המקובלת, יש לחבוש רטייה על העין הבריאה, מאחר וחסימת התמונה שבאה מ"העין הטובה", תכפה על העין העצלה לתפקד ומתוך כך לשפר את התמונה שבאה ממנה.

הטיפול ברטייה הינו יעיל מאוד  אצל רוב הילדים.
עם זאת יש לזכור כי עד גיל 8-9 בו מערכת הראיה מתייצבת, יש להמשיך במעקב גם אם יש שיפור בראייה,
משום שלעיתים קרובות לאחר הפסקת הטיפול ברטייה יש נסיגה בראייה בעין העצלה.
מעקב סדיר כל 6-12 חודשים הינו חשוב מאוד לכן אצל כל ילד עם עין עצלה עד הגיעו לגיל 8-9.

פזילה ועין עצלה הן לא אותו מצב. ההבדל העיקרי הוא כזה:

הפזילה היא מצב בו העיניים לא מסתכלות על אותה נקודה בחלל. עין אחת צופה במטרה והשנייה בנקודה אחרת.
מצב זה יכול לגרום להופעת עין עצלה כלומר ירידה בראייה בעין הפוזלת.
ואולם ברוב הילדים עם עין עצלה אין פזילה ואי אפשר להבחין בבעיה ללא בדיקה של חדות הראייה בכל עין, לכן חשוב מאוד לבדוק כל ילד.
למעשה, רבים מתבלבלים ומחליפים עין עצלה בפזילה ולכן אינם ממהרים לערוך בדיקות ראייה לילדים שאינם סובלים מליקוי נראה לעין
ולכן המודעות להבדל בין שני המצבים חשובה במיוחד.

עד סוף המאה ה-20, הגישה היתה שיש לחבוש את הרטייה כמה שיותר זמן במהלך היום, למעשה כל שעות היום.
בתחילת המאה ה-21, גילו שחבישת רטייה לזמן קצר יותר משפיעה בדיוק אותו דבר כמו חבישה ארוכת שעות.
על כן, ההמלצה כיום היא לחבוש רטייה כשלוש שעות ביום, במשך כ-12 שבועות.
החוקרים סבורים שרק במקרה שאין שיפור יש להתחיל ולחבוש רטייה כשש שעות ביום.