שיטות טיפול מובילות בדלקת לחמית אלרגית

דלקת לחמית אלרגית היא תוצאה של חלקיקים זרים אלרגניים הבאים במגע עם משטח העין.
כשזה קורה, מערכת החיסון גיבה יתר על המידה וגורמת לדלקת.
דלקת אלרגית מתבטאת בכאב, נפיחות, גרד ואדמומיות בעין – הפרשת יתר של היסטמין מרחיבה את כלי הדם ומגרה את העצבים שבעין.
סיבות נפוצות להתפרצות הדלקת האלרגית הן: שימוש ממושך בטיפות עיניים, אבקני פרחים, קרדית האבק, איפור ופרוות בעלי חיים.
אמנם ההתמודדות עם התקפי אלרגיה כואבים ומשביתים אינה פשוטה
אך בכל זאת מדובר במחלה הניתנת לניהול.
הנה שש הדרכים המובילות להתמודדות עם דלקת לחמית אלרגית:

1. טיפול נכון בעין בזמן דלקת אלרגית

במהלך הדלקת, מומלץ לא להרכיב עדשות מגע עד שהסימפטומים נרגעים לחלוטין.
אם מקבלים טיפול תרופתי, מומלץ להמתין 24 שעות מתום הטיפול לפני הרכבת עדשות המגע.
לעתים אנו נושאים על ידינו אבקני פרחים או אבק שיכולים לגרות עוד יותר את העין המודלקת.
חשוב להקפיד לשטוף ידיים היטב לעתים קרובות ולא לשפשף את העיניים, למרות הגרד.
שטיפה תכופה של העין במים קרים עוזרת לנקות אותה ולהקל על התסמינים.

2. התרחקות מאלרגנים

האלרגנים הם הגורמים העיקריים להתפרצות הדלקת, ולכן חשוב מאוד להתרחק מהם ככל הניתן.
בתקופת הפריחה מומלץ לסגור את החלונות והדלתות בבית ולצאת חמושים במשקפי שמש.
יש להפחית את כמות האבק בבית ככל הניתן, ובמקרה של שימוש בכרית נוצות, יש להחליף ציפית לכרית כל שבוע כדי להפחית את נוכחות האלרגן.

3. נטילת אנטיהיסטמינים

כדי למתן את תסמיני הדלקת, רופאים נוהגים לרשום אנטיהיסטמינים, כטיפות או בטיפול פומי.
תרופות אלו מתמודדות בהצלחה עם ההיסטמין שהגוף מייצר כתוצאה מפעילות-יתר של מערכת החיסון, וכך מדכאות תוך זמן קצר תסמינים של אלרגיה.
חשוב לזכור שתרופות אלה עלולות לפגוע בערנות, לכן אין לנהוג כאשר נוטלים אנטיהיסטמינים.

4. נטילת מייצבי תאי מאסט

טיפול זה מונע שחרור חומרים דלקתיים בעקבות אלרגיה. השפעתו אינה מידית אך נמשכת זמן רב יותר מהשפעתם של טיפולים מקבילים. תרופות מסוג זה הן תרופות אנטי דלקתיות שאינן סטרואידיות. הן יכולות לחסום בהצלחה את הכימיקלים הגורמים לדלקת עצמה.

5. טיפול בסטרואידים

תרופות אלה שייכות למשפחת הסטרואידים הרפואיים המיוצרים באופן סינטטי. הן נרשמות על ידי הרופא רק כאשר התסמינים של דלקת הלחמית האלרגית חמורים מאוד. הטיפול בהן מרסן במהירות את תגובת היתר של המערכת החיסונית ומפחית את הנפיחות האופיינית לדלקת, אך יש להן תופעות לוואי חריפות כמו עלייה בלחץ התוך עיני או הופעת קטרקט ולכן רופאים רושמים אותם רק כאשר טיפולים קודמים לא הועילו ומפסיקים את הטיפול מוקדם ככל הניתן.

6. טיפול בציקלוספורין או טקרולימוס

בעשור האחרון נכנס לשימוש טיפול חדשני בטיפות עיניים המחליפות את הסטרואידים.
מדובר בשתי תרופות ממשפחת האימונומודולטורים: תרופות שבשימושן המקורי מדכאות את המערכת החיסונית
כדי לאפשר קליטת שתלים או כטיפול במחלות אוטואימוניות.

ציקלוספורין וטקרולימוס משמשות לטיפול חיצוני ארוך טווח בדלקת הנלווית לעין יבשה ובדלקת לחמית אביבית.
השימוש בתרופות אלה הוא שינוי מהפכני בגישת הטיפול בדלקת אלרגית.
הן יעילות מאוד ואין בהן את הסיכונים הרבים הכרוכים בשימוש ממושך בסטרואידים.

חשוב לזכור שאין מדובר בריפוי, אלא בטיפול אפקטיבי בתסמינים של מחלה כרונית ולכן יש להקפיד ליטול את התרופה לאורך זמן, לפי הנחיות רופא העיניים.