מעריב – כשמאבדים מיקוד: מתי לגשת לבדיקות ראייה?

כתבה שפורסמה בNRG, מאת פרופסור יאיר מורד, על חשיבותן של בדיקות ראייה:

חשוב לדעת, שבדיקות ראייה הן חלק אינטגראלי מהבדיקות הבריאותיות השגרתיות שאנחנו מבצעים, ומומלץ לעבור אותן אחת לשנתיים. החשיבות נובעת בעיקר בשל היכולת לאתר במועד מחלות כמו קטרקט, סוכרת, יתר לחץ דם ועוד.

רופא עיניים או אופטומטריסט?

בדיקות ראייה שגרתיות יש לבצע אצל אופטומטריסט מורשה וגם אצל רופא עיניים. הצורך לאבחן את המצב הבריאותי של העיניים דרך שני הגורמים הללו, נובע מהיכולת של כל אחד מהם לאתר בעיות שונות.

תסמינים כמו כאב, ירידה בראייה, הבזקים או ראייה כפולה, מחייבים ביקור אצל רופא עיניים שביכולתו לבצע בדיקות עיניים ולאתר מחלות עיניים, להנפיק מרשם למשקפיים, עדשות מגע ותרופות וכן לבצע ניתוחים. נוסף על כך, גם היסטוריה משפחתית של מצב עיניים העלולה להוביל לעיוורון מחייבת מעקב סדיר אצל רופא, כמו גם גלוקומה או התנוונות מקולרית הקשורה לגיל.

לעומת זאת, הביקור אצל האופטומטריסט נעשה לאבחון מידת חדות הראייה, מיקוד וקואורדינציה, תפיסת עומק, עיוורון צבעים, אבחון מצבים כמו קוצר ראייה (מיופיה), רוחק ראייה (היפראופיה), צורך במשקפי ראייה (פרסביופיה) וליקוי ראייה הנקרא אסטיגמטיזם. האופטומטריסט יכול להתאים לכל הבעיות הללו משקפי ראייה, עדשות מגע ועזרים לליקויי ראייה.

בדיקות הראייה משתנות בהתאם למצבו הבריאותי של המטופל ושונות אחת מהשנייה בהתאם לגיל. בדיקת ראייה לתינוק תתמקד בבעיות שונות מבדיקת ראייה של ילד, מתבגר או אדם מבוגר. אם  כך, מהן הבדיקות העיקריות שיש לבצע בכל גיל?

ראייה אצל תינוקות וילדים

המידע הראייתי הנקלט דרך עיני הפעוט משפיע על התפתחות הראייה בשנים הראשונות לחייו, וכל ליקוי או פגיעה בראייה גורר אחריו תוצאות חמורות ולעתים אף בלתי הפיכות בשלב מאוחר יותר. פגיעה בראייה בשנים הראשונות, או היעדר אבחון וטיפול בתקופה קריטית זו, משמעה פגיעה ביכולת ההתפתחותית או עיכוב התפתחותי, פגיעה ביכולת הלמידה, דיסלקציה ועוד. מחקרים מצאו כי אחד הגורמים להתפתחות ליקויי למידה בילדים, הוא היעדר אבחון ו/או טיפול בלקות ראייה בגיל צעיר. נוסף על כך, ילד שנולד עם ליקוי ראייה ולא מטופל עלול לפתח עין עצלה, פזילה, בעיה בראיית עומק (תלת מימד) ועוד.

הרפואה המודרנית מחלקת את שלבי התפתחות מערכת הראייה אצל הילוד לשתי תקופות קריטיות: מהלידה עד גיל שנה ומגיל שנה עד גיל תשע לערך. במהלך תקופה זו חלים השינויים ההתפתחותיים המשמעותיים ביותר בגודלהעין, בתנועות העיניים, רשתית ומרכז הראייה.

בדיקת עיניים ראשונה נעשית מיד לאחר הלידה, כדי לוודא שאין הפרעה או עכירות בציר הראייה. בדיקה זו נקראת בדיקת החזר אור ובמהלכה מאירים במכשיר מיוחד לתוך העין, ובודקים את החזר האור ממנה. אם ההחזר אינו תקין – קיימת סכנה כי התינוק סובל מקטרקט ולעתים נדירות אפילו מגידול בתוך העין. כיום מבוצעת בדיקה זאת במחלקות התינוקות בבתי החולים, אולם יש לוודא כי כל תינוק אכן עבר אותה.

כמו כן, מומלץ לבצע בדיקת עיניים נוספת לכל תינוק בערך בגיל שנה. בבדיקה זאת, אותה רצוי לעבור אצל רופא עיניים בזמן הרחבת האישונים של התינוק, יכולים לאבחן נוכחות של פזילה, או צורך במשקפיים מה שיכול לגרום לעין עצלה. בשלב הקריטי השני נעשית בדיקה בגיל שלוש בטיפת חלב. בבדיקה זו בוחנים שוב את הראייה כדי לאבחן עין עצלה.

לשים לב

בגיל מאוחר יותר חשוב לבצע בדיקות ראייה לפני הכניסה לכיתה א'. בבדיקה זו בוחנים גם את הראייה וגם את המיקוד. ידוע כי הפרעת מיקוד יכולה לגרום לקושי גדול ולהשפעה על יכולות הלמידה, הריכוז והמוטיבציה של הילד במהלך הלימודים. אבחון בעיות אלו בשלב מוקדם, לפני כיתה א', יכול להקל מאוד על הילד. כמו כן, בגיל שש יש לנו הזדמנות אחרונה לטפל בעין עצלה שמסיבות שונות טרם אובחנה עד כה.

בדיקות הראייה עד גיל 12 נעשות על ידי רופא עיניים, מפני שהן חייבות לכלול טיפות להרחבת אישונים, שלאחריהן יישלח המטופל לאופטומטריסט להמשך בדיקה ולמציאת מרשם משקפיים.

תשומת הלב של ההורים להתנהגות חריגה היא קריטית בגיל הינקות, שכן תינוקות לא מסוגלים להביע במילים תחושות של כאב או קושי בראייה. ילדים גם לא תמיד יודעים שאינם רואים מספיק חד וברור. תלונות של הילד על טשטוש ראייה, ראייה כפולה, כאבי ראש ועיניים, התקרבות למסך הטלוויזיה, קושי בראייה מול מסך המחשב, קושי במעבר בין הסתכלות לרחוק לבין הסתכלות לקרוב (מעבר מראייה על הלוח בכיתה לספר) יכולים להדליק עבורנו ההורים נורה אדומה.

עם זאת, יש לזכור כי רק חלק קטן מהילדים הסובלים מלקויות ראייה מתלוננים או מראים התנהגות חריגה. לכן, חשוב מאוד לבדוק כל ילד, גם אם נדמה לנו שראייתו מושלמת. חשוב לציין, כי משרד הבריאות מדווח שכשמונה אחוזים מהילדים שנבדקים בבדיקות שגרתיות בבתי הספר, מופנים להמשך בדיקות עם חשד לבעיית ראייה. אבל יש לדעת, שהבדיקות שטחיות ויכולות לאתר רק 50% מהליקויים.

ראייה אצל נוער ובוגרים

בגילאים אלה מערכת הראייה מפותחת וחשוב לבדוק אם קיימים שינויים או הפרעות בראייה. מומלץ לבצע בדיקת ראייה כאשר מתחיל קושי בזיהוי כתוביות בטלוויזיה, בנהיגה בשעות הלילה, בקריאה מקרוב, טשטוש ועייפות מול מחשב או כל תלונה אחרת של הנער.

במבוגרים קיים תהליך פיזיולוגי, שנקרא פרסביופיה. הוא מתחיל בגיל 40 ובמסגרתו נרשמת ירידה הדרגתית בראייה לקרוב. אז מורגש קושי לקרוא עיתון או ספר, לעבוד מול מסך המחשב וכדומה. תהליך זה מתפתח אצל כל אדם בצורה שונה ובקצב אחר, והוא מושפע ממצב הראייה שקדם לפרסביופיה. בהתחלה קשה להבחין באותיות קטנות במרחק שהיינו רגילים אליו, ומאוחר יותר הטשטוש מתגבר וגם אותיות גדולות יותר ובמרחק גדול מהוות אתגר בקריאה.

הסיבה לטשטוש הראייה מקרוב נובעת משינויים של העדשה הפנימית בעין, שאחראית על יצירת פוקוס במרחקים שונים. עם השנים, השריר הטבעתי סביב העדשה בעין שאחראי על גמישותה, נחלש. בנוסף, גם העדשה משנה את הרכבה והופכת פחות גמישה ולכן מקשה במיקוד לקרוב.

כשמתחילים לחוש בטשטוש לקרוב, יש להגיע לבדיקת ראייה אצל האופטומטריסט להתאמת משקפי קריאה. מי שהרכיב עד עתה משקפים לרחוק, יוכל ליצור זוג אחד שישלב את כלל המרחקים על ידי עדשות מולטיפוקל.

הכותב הוא יו"ר החוג לרפואת עיניים לילדים בישראל ומנהל מכון מאור לרפואת מומחים בעיניים.

לקריאת הכתבה באתר NRG לחצן כאן

הכתבה נכתבה ע"י: פרופ’ מורד יאיר, רופא עיניים לילדים מומחה פזילה. פרופ’ יאיר מורד הינו מנתח בכיר ומנהל היחידה לרפואת עיניים לילדים ופזילה במרכז הרפואי אסף הרופא.
פרופ’ מורד מבצע ניתוחי פזילה לילדים, ניתוחי פזילה מבוגרים, ניתוחים לפתיחת חסימת דרכי דמעות ועוד, עם ניסיון של מעל 20 שנים בתחום.
בנוסף, פרופ’ מורד יאיר בעל ניסיון עשיר ומטפל במיקרים של עין עצלה, רוחק ראייה, עצירת קוצר ראייה, דלקת לחמית אביבית, כלזיון, מיקוד ראייה וקטרקט מולד.