במצב של פזילה, כל אחת מהעיניים פונה לכיוון שונה. כתוצאה מכך, כל עין שולחת למוח תמונה אחרת של הסביבה. המוח, שמתקשה לשלב בין שתי התמונות הסותרות, נאלץ לבחור כיצד להתמודד עם המידע המבלבל.
במצב של פזילה פתאומית, כאשר המוח עדיין לא הספיק להסתגל, עלולה להופיע תופעה של כפל ראייה – ראיית שתי תמונות של אותו עצם בו־זמנית.
אצל רוב הפוזלים, ובעיקר כאשר הפזילה מתפתחת בהדרגה או בילדות, המוח מסתגל למצב ובוחר להתעלם מהתמונה המגיעה מאחת העיניים. כך האדם משתמש בפועל בעין אחת בלבד, בעוד המידע מהעין השנייה מדוכא.
להסתגלות זו יש השלכות ראייתיות משמעותיות:
ראשית, נפגעת ראיית העומק והיכולת לתפוס את העולם בתלת־ממד.
שנית, העין שממנה המוח בחר להתעלם אינה מתפתחת כראוי ועלולה להפוך עם הזמן ל־עין עצלה.
משום כך, אבחון וטיפול מוקדמים בפזילה הם חיוניים לשמירה על תפקוד ראייתי תקין ולמניעת נזקים ארוכי טווח.
Posted in: שאלות ותשובות על פזילה
