נהיגה היא פעולה מורכבת הדורשת תיאום מדויק בין חושי הראייה, השמיעה, והתחושה, לצד יכולות קוגניטיביות.
ראייה תקינה היא מרכיב קריטי בנהיגה בטוחה. למעשה, כ-90% מהמידע הנדרש לנהיגה מגיע דרך חוש הראייה.
בישראל, כחלק מתהליך קבלת רישיון הנהיגה, נדרשים המועמדים לעבור בדיקת ראייה מקיפה, ועליהם לחזור עליה בגיל מבוגר, כדי לוודא שהראייה עדיין תקינה.
ליקויי ראייה יכולים להשפיע באופן משמעותי על יכולת הנהיגה, ובמקרים מסוימים אף למנוע מאנשים לקבל רישיון נהיגה.
בדיקות הראייה השגרתיות אותן עובר כל נער לפני תחילת לימודי הנהיגה, כוללות בדיקת חדות ראייה, שדה ראייה וראייה כפולה.
בדיקות ראייה שגרתיות לקבלת רישיון נהיגה
חדות ראייה
הבדיקה המוכרת ביותר היא בדיקת חדות הראייה. בדיקה זו מאתרת לקויות תשבורת:
קוצר ראייה (קושי בראיית עצמים רחוקים), רוחק ראייה (קושי בראיית עצמים קרובים ואסטיגמטיזם (מצב בו הקרנית אינה סימטרית).
בעבר, כללה הבדיקה קריאת אותיות מלוח במרחק 6 מטרים. כיום, הבדיקה מתבצעת באמצעות מכשור אופטי מתקדם.
- לרישיון נהיגה ברכב פרטי: נדרשת חדות ראייה של 6/12 לפחות באחת העיניים.
- לרישיון נהיגה ברכב ציבורי: נדרשת חדות ראייה של 6/12 בשתי העיניים.
חשוב להבין: חדות ראייה של 6/12 משמעותה שהנבדק מזהה ממרחק 6 מטרים אות בגודל שאדם עם ראייה מושלמת (6/6) יזהה ממרחק 12 מטרים.
במקרים של חדות ראייה לקויה, ניתן להשתמש במשקפיים או עדשות מגע לתיקון. אם הנבדק עובר את הבדיקה בעזרת אמצעי תיקון אלה, יצוין ברישיון הנהיגה כי עליו לנהוג רק עם המשקפיים או העדשות.
שדה ראייה
בדיקת שדה הראייה בוחנת את היכולת לראות בהיקף הראייה (לא רק את מה שנמצא מולנו אלא גם בצדנו)
שדה ראייה רחב חיוני לנהיגה בטוחה, מכיוון שהוא מאפשר לנהג לזהות סכנות פוטנציאליות בצידי הדרך ולהגיב במהירות למצבים משתנים בכביש.
הקטנה של שדה הראייה או ירידה בחדות זיהוי העצמים השונים על הכביש מגדילה משמעותית את הסיכון לתאונות דרכים קטלניות.
גלאוקומה, שבץ מוחי ומחלות עיניים נוספות עשויות לגרום לפגיעה בראייה ההיקפית.
- לרכב פרטי: נדרש שדה ראייה של לפחות 120 מעלות בכל עין.
- לרכב ציבורי: נדרש שדה ראייה של לפחות 140 מעלות בכל עין.
כפל ראייה (דיפלופיה)
ראייה כפולה היא מצב שבו המוח מתקשה לשלב את המידע משתי העיניים לכדי תמונה אחת ברורה. זוהי בעיה חמורה שעלולה לפסול מועמד מקבלת רישיון נהיגה.הבדיקה כוללת בדרך כלל שימוש בפריזמות או מבחנים ויזואליים מיוחדים לזיהוי ראייה כפולה.
ראייה כפולה יכולה להיגרם ממגוון סיבות, כולל:
- פזילה
- בעיות בשרירי העיניים
- מחלות נוירולוגיות
- פגיעות ראש או מחלות מסוימות של המוח
מקרים מיוחדים
ישנם מצבים רפואיים שונים נוספים הדורשים בדיקה מעמיקה יותר במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד):
- ראייה חד-עינית: מקשה על הערכת מרחקים ועלולה להגביר סיכון לתאונות. יכולה להיגרם מפגיעה באחת העיניים או מחלות עיניים שונות.
גם עין עצלה יכולה לגרום לראייה חד-עינית, במקרים בהם המוח מפסיק לחלוטין להשתמש בתמונה המגיעה מאחת העיניים ולכן הראייה בעין זו ירודה מאוד.
חשוב לדעת שקיים כיום טיפול חדשני לעין עצלה אצל מבוגרים שיכול לשפר את הראייה ולהוביל למצב שבו ניתן לקבל רישיון. - רגישות לניגודיות: יכולה להשפיע על זיהוי עצמים בתנאי תאורה שונים. עלולה להיות תוצאה של קטרקט או מחלות רשתית.
- הסתגלות לחשכה והתאוששות מסנוור: משפיעות על נהיגה בלילה ובתנאי תאורה משתנים. יכולות להיות קשורות למחלות רשתית או תופעות לוואי של תרופות מסוימות.
- ניסטגמוס: תנועות עיניים לא רצוניות שעלולות להשפיע על יציבות הראייה. יכול להיות מולד או נרכש כתוצאה ממחלות נוירולוגיות.
גיל ותדירות הבדיקות
- בדיקה ראשונה: מתבצעת לפני תחילת תהליך קבלת רישיון הנהיגה, בדרך כלל בגיל 16-17.
- בדיקות חוזרות: בגיל מבוגר יותר (בדרך כלל מעל גיל 70) נדרשות בדיקות ראייה תקופתיות כחלק מחידוש רישיון הנהיגה.
גיל בדיקת הראייה החוזרת לפי חוק עלה בשנים האחרונות, אך חשוב לעבור בדיקות עיניים באופן קבוע החל מגיל 40.
אמנם נהיגה משמעותה ניהול אורח חיים עצמאי, אך במקרים בהן יש מחלת עיניים שפוגעת בראייה בכלל או בראיית הלילה,
מומלץ לוותר על הנהיגה או להגביל אותה ולא לסכן את האחרים ואת עצמנו בכביש.
לסיכום,
בעוד שבעיות ראייה מסוימות עלולות למנוע קבלת רישיון נהיגה, רבות מהן ניתנות לתיקון או פיצוי. חשוב לזכור:
- עברו בדיקות ראייה סדירות, במיוחד לפני חידוש רישיון.
- אם אתם משתמשים במשקפיים או עדשות מגע לנהיגה, ודאו שהמרשם עדכני.
- במקרה של בעיות ראייה מורכבות, התייעצו עם רופא עיניים לגבי האפשרויות העומדות בפניכם.
ראייה תקינה היא מפתח לנהיגה בטוחה. הקפידו על בריאות העיניים שלכם ועל עמידה בדרישות החוק כדי להבטיח את בטיחותכם ובטיחות הסובבים אתכם בכביש.
