- קוצר ראייה גבוה, מספר של מינוס 5 ומעלה, נובע בעיקר מהתארכות של גלגל העין. ההתארכות מותחת את הרשתית ואת השכבות שמתחתיה, ומעלה בגיל מבוגר את הסיכון לניוון מקולרי, להיפרדות רשתית, לגלאוקומה ולקטרקט מוקדם.
- קוצר ראייה מתקדם בעיקר בגילאי בית הספר ובתחילת גיל ההתבגרות, ומתייצב בדרך כלל סביב גיל 16. כל דיופטר שנחסך בילדות מפחית את הסיכון לסיבוכים בהמשך.
- טיפות אטרופין במינון נמוך, עדשות משקפיים ומגע ייעודיות ושהייה בחוץ יכולים להאט את התקדמות קוצר הראייה, בתנאי שמתחילים בזמן ומקפידים על מעקב.
קוצר ראייה גבוה: הסיכונים לעין בגיל מבוגר, ולמה כדאי לעצור אותו בילדות
קוצר ראייה גבוה מעלה את הסיכון למחלות עיניים שעלולות לפגוע בראייה באופן קבוע, והסיכון גדל עם כל דיופטר נוסף. משקפיים מאפשרים לראות היטב, אך אינם עוצרים את התארכות העין. בהמשך נסביר מה קורה לעין עם קוצר ראייה גבוה, אילו סיבוכים עלולים להופיע בבגרות, ואילו טיפולים מאטים את ההחמרה בילדות.
מהו קוצר ראייה גבוה?
קוצר ראייה (מיופיה) הוא מצב שבו העין רואה היטב לקרוב, ועצמים רחוקים נראים מטושטשים. ברוב המקרים הסיבה היא גלגל עין ארוך מהרגיל, כך שהאור מתמקד לפני הרשתית במקום עליה.
קוצר ראייה גבוה מוגדר בדרך כלל כמספר של מינוס 5 דיופטרים ומעלה, או כאורך עין של 26 מילימטרים ומעלה. עין תקינה של מבוגר ארוכה בדרך כלל כ-23 עד 24 מילימטרים.
קוצר ראייה הולך ונעשה שכיח בכל העולם. לפי הערכות מחקריות, עד שנת 2050 כמחצית מאוכלוסיית העולם תהיה קצרת ראייה, וכ-10% יסבלו מקוצר ראייה גבוה.
למה קוצר ראייה גבוה מסוכן לעין?
כשגלגל העין מתארך, הרקמות שבתוכו נמתחות. הרשתית, השכבה שקולטת את האור, הופכת דקה יותר, וכך גם הכורואיד (שכבת כלי הדם שמזינה אותה). המתיחה הזו אינה מורגשת ואינה פוגעת בראייה בשנים הראשונות, אבל היא יוצרת נקודות תורפה שעלולות להתבטא שנים רבות מאוחר יותר.
משקפיים ועדשות מגע מתקנים את המיקוד של האור, ולכן הילד רואה היטב. הם אינם משנים את אורך העין, ולכן אינם מפחיתים את הסיכון לסיבוכים.
אילו מחלות עיניים קשורות לקוצר ראייה?
| סיבוך | מה קורה בעין | סימנים אפשריים |
|---|---|---|
| ניוון מקולרי של קוצר ראייה | דילול והתנוונות של מרכז הרשתית, לעיתים עם צמיחה של כלי דם חריגים | טשטוש במרכז שדה הראייה, קווים ישרים שנראים עקומים |
| היפרדות רשתית | קרע ברשתית הדקה, שדרכו נכנס נוזל ומפריד אותה מדופן העין | הבזקי אור, ריבוי פתאומי של נקודות צפות, צל או וילון בשדה הראייה |
| גלאוקומה | פגיעה הדרגתית בעצב הראייה | בשלבים המוקדמים לרוב אין תסמינים |
| קטרקט מוקדם | עכירות של העדשה בגיל צעיר מהרגיל | ראייה מעומעמת, סנוורים מאורות |
הסיכון לסיבוכים אלה עולה ככל שמספר המשקפיים גבוה יותר. לפי מחקרים, כל דיופטר נוסף של קוצר ראייה מעלה את הסיכון לניוון מקולרי בכ-60%. אצל אנשים עם מספר של מינוס 6 ומעלה, הסיכון להיפרדות רשתית גבוה פי כמה וכמה לעומת אנשים ללא קוצר ראייה.
ניוון מקולרי של קוצר ראייה נחשב היום לאחד הגורמים המובילים לאובדן ראייה בלתי הפיך בגיל העבודה במדינות רבות.
האם ניתן לטפל בסיבוכים של קוצר ראייה גבוה?
לרוב הסיבוכים קיימים היום טיפולים, אבל חלק מהנזק שנגרם לרשתית ולעצב הראייה אינו הפיך.
- קרע ברשתית שמתגלה בזמן מטופל בלייזר במרפאה, כדי למנוע היפרדות.
- היפרדות רשתית מחייבת ניתוח דחוף. ככל שהניתוח מתבצע מוקדם יותר, כך הסיכוי לשמר ראייה טובה גבוה יותר.
- כלי דם חריגים במקולה מטופלים בזריקות לתוך העין, שמייצבות את המצב ולעיתים משפרות את הראייה.
- גלאוקומה מטופלת בטיפות, בלייזר או בניתוח, במטרה לעצור את הפגיעה בעצב הראייה.
ניוון מקולרי מתקדם של קוצר ראייה, לעומת זאת, אינו ניתן לתיקון כיום. לכן מניעה בילדות היא הכלי היעיל ביותר שעומד לרשותנו.
באיזה גיל קוצר ראייה מתקדם הכי מהר?
קוצר ראייה מתחיל בדרך כלל בין גיל 6 ל-10. קצב ההתקדמות מהיר במיוחד בתחילת גיל ההתבגרות, ולרוב הוא מתייצב סביב גיל 16.
מכאן נובע עיקרון חשוב: ככל שקוצר הראייה מתחיל מוקדם יותר, כך יש לו יותר שנים להתקדם. ילד שמרכיב משקפיים כבר בגיל 6 נמצא בסיכון גבוה יותר להגיע למספר גבוה בבגרות, לעומת ילד שקוצר הראייה שלו התחיל בגיל 12.
גורמים נוספים שמעלים את הסיכון להחמרה:
- הורים קצרי ראייה. כשאחד ההורים קצר ראייה, הסיכון של הילד גבוה פי שניים בערך. כששני ההורים קצרי ראייה, הסיכון גבוה פי שבעה.
- מעט שהייה באור יום. ילדים שמבלים מעט זמן בחוץ מפתחים קוצר ראייה בשכיחות גבוהה יותר.
- עבודה ממושכת מקרוב, כמו קריאה, שיעורי בית ומסכים, ללא הפסקות.
- החמרה מהירה בעבר, למשל עלייה של חצי דיופטר ומעלה בשנה.
למה כדאי לעצור קוצר ראייה כבר בילדות?
אורך העין שנקבע בילדות נשאר בדרך כלל לכל החיים. ניתוח לייזר בבגרות יכול לבטל את הצורך במשקפיים, אבל הוא משנה רק את הקרנית ואינו מקצר את גלגל העין. לכן הסיכון לסיבוכים של קוצר ראייה גבוה נשאר גם אחרי ניתוח כזה.
ההזדמנות להשפיע על אורך העין קיימת בעיקר בשנים שבהן היא עדיין גדלה. האטה של ההתקדמות בילדות, גם בדיופטר אחד או שניים, מתורגמת להפחתה משמעותית בסיכון לסיבוכים לאורך החיים. מטרת הטיפול היא שהילד יסיים את גיל הגדילה עם מספר נמוך ככל האפשר.
אילו טיפולים מאטים את התקדמות קוצר הראייה?
| שיטה | איך היא פועלת | דגשים |
|---|---|---|
| טיפות אטרופין במינון נמוך | טיפה אחת בכל ערב בכל עין, בריכוז נמוך כמו 0.01%, שמאטה את התארכות העין | טיפול יעיל עם סבילות גבוהה. נמשך לרוב שנתיים ומעלה, במעקב רופא |
| משקפיים לבקרת קוצר ראייה | העדשות משנות את מיקוד האור בשולי הרשתית, וכך משפיעות על האותות שמווסתים את גדילת העין בלי לפגוע בראייה המרכזית | נראים כמו משקפיים רגילים. מומלץ להרכיב אותם לפחות 10 שעות ביום. במחקר ישראלי נמצאה האטה של כ-50% אחרי שנה |
| עדשות מגע רב מוקדיות | פועלות בעיקרון דומה לעדשות המשקפיים הייעודיות | הפחיתו את התקדמות קוצר הראייה בכ-50%. מתאימות לילדים שמסוגלים לטפל בעדשות |
| אורתוקרטולוגיה | עדשות מגע שמרכיבים בלילה, ומשנות באופן זמני את קימור הקרנית | מאפשרות ראייה ללא משקפיים במהלך היום. אחרי שנתיים נמצאה הפחתה של כ-50% בקצב התארכות העין |
| שהייה בחוץ | אור יום מאט את התפתחות קוצר הראייה | מומלץ לעודד שהייה יומיומית בחוץ, בעיקר כדי למנוע או לדחות את הופעת קוצר הראייה |
לפי מחקרים, השיטות הייעודיות מאטות את התקדמות קוצר הראייה בכ-30% עד 60% בממוצע. לעיתים משלבים בין שתי שיטות, למשל טיפות אטרופין ועדשות ייעודיות, אצל ילדים שקוצר הראייה שלהם מתקדם מהר.
לצד הטיפול המיועד לעצירת קוצר ראייה, כדאי להקפיד על הרגלים פשוטים: הפסקה קצרה מעבודה מקרוב כל 20 עד 30 דקות, מרחק קריאה של כ-30 סנטימטרים לפחות, ותאורה טובה בזמן שיעורי בית.
האם מסכים גורמים לקוצר ראייה?
המחקר מצביע על קשר בין זמן ממושך של עבודה מקרוב, כולל מסכים, לבין סיכון גבוה יותר לקוצר ראייה. נראה שהבעיה נובעת משני גורמים: התמקדות רציפה במרחק קצר לאורך שעות, והזמן שהמסך לוקח משהייה בחוץ באור יום.
עם זאת, מסכים אינם הגורם היחיד. גנטיקה, גיל ההופעה והרגלי החיים משפיעים יחד. ילד שמבלה שעות מול מסך אבל יוצא גם לחצר ולפארק נמצא במצב טוב יותר מילד שמבלה את רוב היום בתוך הבית.
הרגלים שעוזרים:
- הפסקה כל 20 עד 30 דקות, שבה מסתכלים למרחק לכמה שניות.
- מרחק נכון מהמסך. טלפון לא קרוב מדי לפנים, ומחשב במרחק של כאורך זרוע.
- הגבלת זמן מסך בהתאם לגיל, והעדפת מסך גדול ורחוק על פני טלפון קרוב.
- זמן קבוע בחוץ בכל יום, גם בימי לימודים.
האם טיפות אטרופין בטוחות לילדים?
טיפות אטרופין במינון נמוך נמצאות בשימוש לבקרת קוצר ראייה כבר שנים רבות, ונחשבות לטיפול בטוח כשהוא ניתן במעקב רופא. המינון הנמוך שונה מאוד מהמינון שמשמש להרחבת אישונים בבדיקה, ולכן תופעות הלוואי קלות בדרך כלל.
תופעות לוואי אפשריות:
- רגישות קלה לאור, בעיקר בימים שטופי שמש. משקפי שמש או כובע מסייעים.
- קושי קל בקריאה מקרוב, שמופיע אצל מעטים ובמינונים הגבוהים יותר.
- אישונים רחבים מעט, שבדרך כלל אינם מורגשים.
את המינון ומשך הטיפול קובע רופא העיניים לפי גיל הילד, קצב ההתקדמות והתגובה לטיפול. הפסקה של הטיפול נעשית בהדרגה ובהנחיית הרופא, כדי לצמצם את הסיכון להאצה מחודשת של ההתקדמות.
איך מבצעים מעקב אחרי ילד עם קוצר ראייה?
ילד שמקבל טיפול לבקרת קוצר ראייה צריך מעקב סדיר, בדרך כלל כל 6 חודשים. המעקב כולל:
- בדיקת מספר משקפיים בהרחבת אישונים, כדי לקבל מדידה מדויקת.
- מדידת אורך העין במכשיר ייעודי. זו הדרך המדויקת ביותר להעריך אם הטיפול מאט את ההתארכות.
- בדיקת תופעות לוואי של הטיפול, כמו רגישות לאור או קושי בקריאה מקרוב בטיפות אטרופין.
סימנים שמצביעים על צורך בבדיקה אצל ילד שעדיין לא אובחן: מצמוץ או כיווץ עיניים כדי לראות למרחק, ישיבה קרובה מאוד לטלוויזיה, קושי לקרוא את הלוח בכיתה וכאבי ראש אחרי יום לימודים.
כמבוגר עם קוצר ראייה גבוה - מה חשוב לדעת?
מבוגרים עם קוצר ראייה גבוה צריכים בדיקת עיניים מקיפה, כולל בדיקת רשתית בהרחבת אישונים, אחת לשנה או לפי המלצת הרופא. בדיקה כזו מאפשרת לזהות קרעים ברשתית, שינויים במקולה או סימנים מוקדמים לגלאוקומה, ולטפל בהם בשלב מוקדם.
הבזקי אור, הופעה פתאומית של נקודות צפות רבות או צל שמכסה חלק משדה הראייה מחייבים פנייה דחופה לרופא עיניים באותו היום.
מתי לפנות לרופא עיניים לילדים?
כדאי לפנות לבדיקה כשילד מתחיל להרכיב משקפיים לפני גיל 10, כשהמספר שלו עולה בכל בדיקה, או כששני ההורים קצרי ראייה. בדיקה מוקדמת מאפשרת להעריך את קצב ההתקדמות ולהתחיל טיפול בשנים שבהן הוא יעיל ביותר.
פרופ' יאיר מורד, רופא עיניים ילדים ומומחה לפזילה, מנהל יחד עם ד"ר ניר ארדינסט את המרכז לעצירת קוצר ראייה. במרכז מתאימים לכל ילד את שיטת הבקרה המתאימה לו, ולעיתים משלבים טיפות אטרופין ומשקפיים ייעודיים.
פרופ׳ יאיר מורד
פרופ׳ יאיר מורד הוא רופא עיניים לילדים ומומחה פזילה, מנהל היחידה לרפואת עיניים לילדים ופזילה במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) ויו״ר האיגוד הישראלי לרפואת עיניים לילדים. עם ניסיון של מעל 20 שנה, הוא מבצע ניתוחי פזילה לילדים ולמבוגרים וניתוחים לפתיחת חסימה בדרכי הדמעות, ומטפל בין היתר בעין עצלה, קוצר ורוחק ראייה וקטרקט מולד. פרופ׳ מורד משתתף בפורומים בינלאומיים ומוביל גישה חדשנית לטיפול בפזילה אצל ילדים ומבוגרים.
