- רוב הנזקים של דלקת לחמית אביבית לטווח הארוך נוגעים לקרנית: צלקות אחרי כיב מגן, קרטוקונוס ופגיעה בתאי הגזע שבשולי הקרנית.
- גם טיפולים מסוימים עלולים להזיק: שימוש ממושך בטיפות סטרואידים בלי מדידת לחץ תוך עיני עלול לגרום לגלאוקומה ולקטרקט, לעיתים בלי תסמינים מוקדמים.
- אבחון מוקדם, הימנעות משפשוף העיניים ומעקב קבוע אצל רופא עיניים מפחיתים משמעותית את הסיכון לפגיעה קבועה בראייה.
דלקת לחמית אביבית חולפת אצל רוב הילדים סביב גיל ההתבגרות בלי להשאיר עקבות, אך אצל מיעוט מהם, בעיקר בצורות קשות ומתמשכות, היא עלולה להשאיר נזק קבוע לראייה. כדי להבין את הסיכון חשוב להבחין בין נזק שנגרם מהדלקת עצמה לבין נזק שנגרם מטיפול לא מבוקר. בהמשך נסביר אילו סיבוכים אפשריים, עד כמה הם שכיחים, ומה מפחית אותם.
מהי דלקת לחמית אביבית ואצל מי היא מופיעה?
דלקת לחמית אביבית (Vernal Keratoconjunctivitis, או VKC) היא דלקת אלרגית כרונית של הלחמית, הקרום השקוף שמכסה את לובן העין ואת הצד הפנימי של העפעפיים. בשונה מאלרגיה עונתית רגילה, הדלקת עלולה לערב גם את הקרנית, השכבה השקופה שבחזית העין, ומכאן הפוטנציאל לנזק לראייה.
- גיל: המחלה מתחילה לרוב לפני גיל 10, ולעיתים כבר בגיל 3 עד 4
- מין: שכיחה יותר בבנים, ביחס של כשניים עד שלושה בנים לכל בת
- עונתיות: התסמינים מחמירים באביב ובקיץ, ובאקלים חם כמו בישראל עלולים להימשך חלק ניכר מהשנה
- רקע אלרגי: רבים מהילדים סובלים גם מאסתמה, מנזלת אלרגית או מאקזמה
התסמינים העיקריים הם גרד עז, רגישות לאור, הפרשה לבנה וסמיכה דמוית חוטים ותחושה של גוף זר בעין. ילד שממצמץ הרבה, משפשף את העיניים בכוח ומתקשה לשהות בחוץ באור שמש הוא תמונה מוכרת מאוד במרפאות העיניים.
האם דלקת לחמית אביבית עוברת מעצמה?
אצל רוב הילדים כן. המחלה נוטה לדעוך בהדרגה סביב גיל ההתבגרות, לרוב 4 עד 10 שנים לאחר הופעתה. עם זאת, אצל חלק מהמטופלים התסמינים נמשכים גם לבגרות, ובמחקרים דווח על כ-10% עד 12% שהמחלה המשיכה אצלם גם אחרי גיל 20.
לצד השאלה מתי המחלה תחלוף, חשוב לשאול באיזה מצב תהיה העין כשזה יקרה. שנים של דלקת פעילה, שפשוף חוזר וטיפול לא מבוקר עלולים להשאיר נזק שנשאר גם אחרי שהאלרגיה עצמה נרגעת.
אילו נזקים לטווח ארוך דלקת לחמית אביבית עלולה לגרום?
רוב הנזקים של דלקת לחמית אביבית לטווח הארוך נוגעים לקרנית, שאחראית על מיקוד חד של האור הנכנס לעין. כל צלקת, עיוות או עכירות בקרנית עלולים לפגוע בחדות הראייה.
כיב מגן וצלקת בקרנית
בצורות קשות, חומרים דלקתיים מהבליטות שבצד הפנימי של העפעף העליון (פפילות) פוגעים בשכבה העליונה של הקרנית. כך עלול להיווצר כיב מגן (Shield Ulcer), פצע אובלי בחלק העליון של הקרנית. כיב כזה מכאיב, גורם לרגישות קשה לאור ועלול להשאיר אחריו צלקת. כשהצלקת נמצאת סמוך למרכז הקרנית, היא עלולה לפגוע בראייה לצמיתות. כיב פתוח גם מגביר את הסיכון לזיהום חיידקי בקרנית.
קרטוקונוס
קרטוקונוס הוא מצב שבו הקרנית מתדקקת ומקבלת צורת חרוט במקום צורה עגולה. התוצאה היא צילינדר (אסטיגמטיזם) לא סדיר, וראייה מטושטשת ומעוותת שקשה לתקן במשקפיים רגילים. קרטוקונוס שכיח יותר בקרב ילדים עם דלקת לחמית אביבית מאשר באוכלוסייה הכללית, וההסבר המקובל הוא שפשוף עיניים חוזר ואינטנסיבי בגלל הגרד. אצל ילדים קרטוקונוס עלול להתקדם מהר יחסית, ולכן אבחון מוקדם חשוב במיוחד. קיים טיפול שנועד לעצור את ההתקדמות, הצלבת סיבי הקולגן בקרנית (קרוס לינקינג).
חוסר בתאי גזע של הלימבוס
הלימבוס הוא אזור הגבול בין הקרנית ללובן העין, ובו נמצאים תאי גזע שמחדשים את פני הקרנית. דלקת ממושכת באזור זה, בעיקר בצורה הלימבלית של המחלה, עלולה לפגוע בתאים האלה. כשהם נפגעים, הקרנית מתקשה להתחדש, כלי דם חודרים לתוכה והיא נעשית עכורה. זהו סיבוך נדיר, אך מהקשים לטיפול.
עין עצלה אצל ילדים צעירים
אצל ילדים צעירים, מערכת הראייה עדיין מתפתחת. צלקת בקרנית או צילינדר משמעותי שנוצרו בעין אחת עלולים לגרום לכך שהמוח יעדיף את העין השנייה, ותתפתח עין עצלה (אמבליופיה). לכן, בילדים צעירים עם פגיעה בקרנית, המעקב כולל גם בדיקת חדות ראייה בכל עין בנפרד.
הסיבוכים האפשריים של דלקת לחמית אביבית והשפעתם על הראייה
| הסיבוך | מה קורה בעין | ההשפעה האפשרית על הראייה |
|---|---|---|
| כיב מגן וצלקת בקרנית | פצע בחלק העליון של הקרנית, שמשאיר צלקת בזמן ההחלמה | טשטוש קבוע, כשהצלקת קרובה למרכז הקרנית |
| קרטוקונוס | הקרנית מתדקקת ומקבלת צורת חרוט, לרוב בעקבות שפשוף חוזר | צילינדר לא סדיר וראייה מעוותת |
| חוסר בתאי גזע של הלימבוס | פגיעה בתאים שמחדשים את פני הקרנית | עכירות של הקרנית וחדירת כלי דם לתוכה |
| גלאוקומה מסטרואידים | עלייה בלחץ התוך עיני בעקבות שימוש ממושך בטיפות | פגיעה בעצב הראייה ובשדה הראייה, לרוב בלי תסמינים מוקדמים |
| קטרקט מסטרואידים | עכירות של העדשה הטבעית של העין | ראייה מטושטשת ורגישות לסנוור |
| עין עצלה | המוח מעדיף את העין הבריאה בזמן שמערכת הראייה מתפתחת | ירידה בחדות הראייה בעין הפגועה |
האם טיפות סטרואידים לדלקת לחמית אביבית מסוכנות?
טיפות סטרואידים הן מהטיפולים היעילים ביותר בהתקף חריף, ולעיתים אין להן תחליף בשלב זה. הסיכון נובע משימוש ממושך או חוזר בלי מעקב. אצל חלק מהמטופלים, ובמיוחד אצל ילדים, הסטרואידים מעלים את הלחץ בתוך העין. לחץ גבוה לאורך זמן פוגע בעצב הראייה, מצב שנקרא גלאוקומה מסטרואידים. הפגיעה מתפתחת לרוב בלי כאב ובלי סימנים חיצוניים, ואפשר לזהות אותה רק במדידת לחץ תוך עיני אצל רופא עיניים. נזק שכבר נגרם לעצב הראייה אינו הפיך.
סיבוך נוסף של שימוש ממושך בסטרואידים הוא קטרקט, עכירות של העדשה הטבעית של העין. כדי להפחית את הצורך בסטרואידים, רופאי עיניים משתמשים גם בטיפות שמווסתות את פעילות מערכת החיסון, כמו ציקלוספורין וטקרולימוס, שמאפשרות שליטה במחלה לאורך זמן עם פחות תופעות לוואי.
הטיפולים בדלקת לחמית אביבית ועל מה חשוב להקפיד בכל אחד מהם
| הטיפול | מתי משתמשים בו | על מה חשוב להקפיד |
|---|---|---|
| טיפות אנטי היסטמיניות ומייצבות תאי פיטום | טיפול בסיסי להקלה על הגרד ולמניעת התקפים | שימוש קבוע לאורך העונה, גם כשהתסמינים קלים |
| טיפות סטרואידים | התקפים חריפים וצורות קשות, לתקופה קצרה | רק לפי הוראת רופא עיניים, עם מדידת לחץ תוך עיני במעקב |
| טיפות מווסתות חיסון (ציקלוספורין, טקרולימוס) | מחלה מתמשכת או צורך חוזר בסטרואידים | התמדה בטיפול לאורך זמן, לפי הנחיית הרופא |
| קומפרסים קרים ושטיפה במי מלח | הקלה על הגרד והרחקת אלרגנים מפני העין | השלמה לטיפול התרופתי, ולא תחליף לו |
כמה ילדים עם דלקת לחמית אביבית נשארים עם פגיעה בראייה?
רוב הילדים מסיימים את המחלה עם ראייה תקינה. שכיחות הסיבוכים משתנה מאוד בין מחקרים, לפי חומרת המחלה, האקלים והנגישות לטיפול. במחקרים שנערכו במרכזים רפואיים דווחו הטווחים הבאים:
- צלקות בקרנית: כ-3% עד 20% מהמטופלים
- כיב מגן: כ-1.5% עד 10%
- קרטוקונוס: כ-1.5% עד 13%
- גלאוקומה מסטרואידים: כ-2% עד 9%
- חוסר בתאי גזע של הלימבוס: כ-1% עד 1.5%
הנתונים נאספו לרוב במרכזי הפניה, שאליהם מגיעים המקרים הקשים יותר, ולכן הסיכון לילד עם מחלה קלה עד בינונית נמוך יותר.
איך רופא עיניים בודק אם דלקת לחמית אביבית פגעה בעין?
חלק מהנזקים אינם נראים מבחוץ, ולכן המעקב נשען על בדיקות ייעודיות במרפאה:
- בדיקה במנורת סדק: מיקרוסקופ שמאפשר לראות את הפפילות בעפעף, את אזור הלימבוס ואת פני הקרנית
- צביעה בפלואורסצאין: טיפה צבעונית שמדגישה שחיקה או כיב בשכבה העליונה של הקרנית
- מדידת לחץ תוך עיני: בדיקה מהירה ולא כואבת, שחיונית בכל תקופה של טיפול בסטרואידים
- טופוגרפיה של הקרנית: מיפוי צורת הקרנית, שמאפשר לאתר קרטוקונוס בשלב מוקדם
- בדיקת חדות ראייה בכל עין בנפרד: לאיתור ירידה בראייה או סימנים לעין עצלה
תדירות המעקב נקבעת לפי חומרת המחלה והטיפול. בתקופות של התקף פעיל או טיפול בסטרואידים, הביקורות צפופות יותר.
האם נזק לקרנית מדלקת לחמית אביבית הפיך?
זה תלוי בסוג הנזק ובמיקומו. שחיקות שטחיות בקרנית מחלימות לרוב בלי להשאיר עקבות כשהדלקת נרגעת. צלקות שטחיות עשויות להתבהר במידה מסוימת עם הזמן, ואילו צלקות עמוקות שנמצאות במרכז הקרנית נשארות לרוב קבועות. בקרטוקונוס, הצלבת סיבי הקולגן נועדה לעצור את ההתקדמות, ועדשות מגע ייעודיות יכולות לשפר את הראייה. במקרים נדירים של פגיעה קשה, נדרשת השתלת קרנית. נזק לעצב הראייה מגלאוקומה אינו הפיך, ולכן מניעה ומעקב חשובים במיוחד.
מה מעלה את הסיכון לנזק קבוע מדלקת לחמית אביבית?
- מחלה קשה ומתמשכת, עם פפילות גדולות על העפעף העליון או מעורבות של הקרנית
- שפשוף עיניים חוזר, שמחליש את הקרנית ומגביר את הסיכון לקרטוקונוס
- שימוש עצמי בטיפות סטרואידים, למשל חידוש מרשם ישן בלי בדיקה
- הפסקת מעקב בשנים שבהן המחלה נראית רגועה
- אבחון מאוחר, כשהתסמינים מיוחסים לאלרגיה עונתית רגילה
איך מונעים נזק לטווח ארוך מדלקת לחמית אביבית?
- טיפול מונע לאורך כל העונה, ולא רק בזמן התקפים
- הימנעות משפשוף העיניים: טיפות קרות מהמקרר, קומפרס קר וציפורניים קצרות עוזרים להפחית את הדחף
- הגנה מגורמים מעוררים: משקפי שמש וכובע מצחייה, והפחתת שהייה ממושכת בחוץ בימים חמים, יבשים ומאובקים
- מעקב קבוע אצל רופא עיניים, כולל מדידת לחץ תוך עיני בכל תקופה של טיפול בסטרואידים
- בדיקת צורת הקרנית (טופוגרפיה) כשיש חשד לקרטוקונוס או ירידה בראייה
מתי לפנות מיד לרופא עיניים?
ילד עם דלקת לחמית אביבית שמופיע אצלו אחד מהסימנים הבאים זקוק לבדיקת רופא עיניים לילדים בהקדם:
- כאב עז בעין, מעבר לגרד הרגיל
- רגישות קיצונית לאור, עד כדי קושי לפקוח את העיניים
- ירידה בראייה או טשטוש שאינו חולף אחרי מצמוץ
- כתם לבן או אפור על הקרנית
- ראייה מעוותת, או צורך לצמצם את העיניים כדי לראות
דלקת לחמית אביבית נמשכת לרוב כמה שנים, וההחלטות שמתקבלות לאורכן משפיעות על מצב העין גם אחרי שהמחלה דועכת. אבחון מדויק, טיפול שמותאם לחומרת המחלה ומעקב קבוע מאפשרים לרוב הילדים לעבור את התקופה בלי פגיעה בראייה. אם ילדכם סובל מגרד חוזר בעיניים, מרגישות לאור או משפשוף עיניים מתמשך, מומלץ לפנות לבדיקה אצל פרופ' יאיר מורד, רופא עיניים לילדים, לאבחון ולבניית תוכנית טיפול ומעקב מותאמת.
פרופ׳ יאיר מורד
פרופ׳ יאיר מורד הוא רופא עיניים לילדים ומומחה פזילה, מנהל היחידה לרפואת עיניים לילדים ופזילה במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) ויו״ר האיגוד הישראלי לרפואת עיניים לילדים. עם ניסיון של מעל 20 שנה, הוא מבצע ניתוחי פזילה לילדים ולמבוגרים וניתוחים לפתיחת חסימה בדרכי הדמעות, ומטפל בין היתר בעין עצלה, קוצר ורוחק ראייה וקטרקט מולד. פרופ׳ מורד משתתף בפורומים בינלאומיים ומוביל גישה חדשנית לטיפול בפזילה אצל ילדים ומבוגרים.
